דור הקנאביס

דור הקנאביס

 

מאת: תמיר גארי

 

בשנת 1994 התפרסם ספרה של אליזבת׳ וורצל ״דור הפרוזאק״ המתאר את חוויותיה, ההתמוטטות הנפשית והדכאון האטיפי ממנו סבלה בתקופת לימודיה בקולג׳. הספר זכה להצלחה רבה וגם לגרסה קולנועית מאחר ונגע בנושא שנוי במחלוקת באותה תקופה והוא העלייה החדה בשיעור האנשים הנוטלים טיפול תרופתי פסיכיאטרי להפרעות מצב רוח. שנות התשעים הביאו עימן שינוי משמעותי ביחס של החברה כלפי הטיפול התרופתי הפסיכיאטרי ולטיפולים פסיכולוגים בכלל. עשור לפני כן אנשים רבים היססו לפנות לטיפול מהחשש הכבד מהסטיגמה שתדבק בהם. פנייה לטיפולים פסיכולוגיים נעשתה בצנעה ותוך הסתרה. נטילת טיפול תרופתי בכלל הייתה טאבו. השינויים שחלו על החברה העולמית ובעיקר המהפכה הטכנולוגית, תרבות השפע והמרדף הבלתי פוסק אחר קצב החיים, הביאו לפגיעה נפשית חמורה ונרחבת באנשים רבים ולדרישה רבה יותר לטיפולים רגשיים ופרמקולוגיים. בישראל כעשרים אחוזים מהאוכלוסיה הבוגרת נוטלת תרופות מרשם פסיכיאטריות, משנת 2012 חלה עלייה של 18% בקרב האוכלוסיה הבוגרת וכ-12% בקרב האוכלוסיה הצעירה בשימוש בטיפול תרופתי. אם בשנות השמונים אנשים עוד חששו מכך שיידעו שהם נוטלים תרופות, היום כבר מחליפים מרשמים ורשמים בבתי קפה.                                                                   ג

בשנות האלפיים עשור לאחר העלייה בפופולריות של תרופות המרשם הפסיכיאטריות חלה במקביל גם עלייה נרחבת בשימוש בקנאביס, בעיקר כגורם מרגיע ומשחרר ובשנים האחרונות גם לשימוש במקרים רפואיים ובעיקר אלו המתבטאים בכאב כרוני . למען גילוי נאות גם עבדכם הנאמן נהג לעשן גראס בשנות העשרים לחייו או יותר נכון במה שאני מכנה האפיזודה התל אביבית שלי. מאז חלפו שנים רבות, העתקתי את מקום מגורי, התחתנתי ונולדו לי ילדים והשינוי בגישה שלי כלפי צמח הקנאביס עבר מהפכה. אל הגראס התוודעתי לראשונה בחיי כאשר עבדתי כמנהל פאבים ובתי קפה. זה התחיל בתור סקרנות ומהר מאוד עבר לשימוש יומי. זה התחיל כפעילות חברתית והמשיך לפעילות פרטנית. אין צורך לציין כי באותה תקופה מלבד עבודה, לא יכולתי לבצע שום פעילות קוגנטיבית. התקשיתי בלימודים, לא הייתי מסוגל לפתוח ספר, המוח שלי עבר להילוך איטי והתקשיתי לתפקד. גם הזכרון היוצא מן הכלל שלי נפגע. אך ככל כל מעשן אופייני, נהגתי לתרץ ולעמוד בנחישות כלפי כל אדם אשר ניסה לשקף לי עד כמה מצבי התדרדר. הייתי עסוק כל הזמן בשכנוע עצמי עד כמה זה הדבר הטוב ביותר ואף נהגתי להתלוצץ ולומר כי כשאלוהים גירש את אדם וחוה מגן עדן, זה לא היה בגלל תפוח אלא בגלל שמצאו את המסתור הסודי שלו ועישנו לו את הגראס. שכנוע עצמי והסביבה הוא דבר אשר מאוד אופייני לצורכי קנאביס .                                                                           ג

עם השנים הפך הקנאביס לפופולרי וקשה למצוא היום צעירים בשנות העשרים והשלושים לחייהם אשר אינם משתמשים בו. הצרה הגדולה היא שבשנים האחרונות הוא גם פרץ לחטיבות הביניים והתיכונים והנזקים הקשים שהוא עלול לגרום למשתמשים בו נדחקו הצידה בחשיבותם. שימוש בקנאביס בגיל צעיר מגדיל משמעותית את הסיכוי להתפרצות סכיזופרניה בקרב צעירים בגיל ההתבגרות, חלקם סובלים מהתקפים פסיכוטיים. להגנתם הם יאמרו כי המקרים מועטים אך גם אם כן, האם אתם רוצים להיות חלק מהסטטיסטיקה? לילדים בעלי נטייה גנטית להפרעות נפשיות הסיכוי חמור אף יותר. גראס הוא סם פסיכואקטיבי וחשיפה אליו משנה את אופי ההתקשרות של תאים במוח ומשבשת את פעילותם, גורמת לשינוי תודעתי, העצמה של רגשות (חמור במיוחד במקרים של הפרעות חרדה), עיכוב בקליטה עיבוד המידע והתגובה, תחושה של אופוריה ונמנום, פגיעה קוגנטיבית ותופעות רגשיות ופיזילוגיות נוספות. בתקופת העישון חבריי ואנוכי היינו בתקיעות תמידית שהתבטאה בחוסר יכולת לתפקד בצורה תקינה וחוסר רצון להתאמץ ולהשקיע. במילים פשוטות: בטלנים חסרי מוטיבציה. רבים מהם נשארו תקועים עשרים שנה אחרי באותו המצב, נטולי עבודה מסודרת, עצמאות כלכלית וחלקם ללא זוגיות ומשפחה. חלקם המשיכו לשכנע את עצמם שהם בשליטה וכי אין להם כל בעית התמכרות והם עדיין מתנהגים כילדים שלא עברו את גיל ההתבגרות. ביום בו החלטתי להפסיק החיים שלי קפצו משמעותית קדימה. חזרתי ללימודים, עבדתי בצורה מסודרת, הקמתי משפחה, הזכרון שלי חזר לתפקודו הטוב ובכלל קוגנטיבית הרגשתי נפלא וחשוב מכל עבורי, חזרתי לאהבה הגדולה שלי: קריאה והיום אני שוב מוצא את עצמי קורא ספר בשבוע. אין לי ספק שרבים ירימו גבה לנוכח המאמר ואף יקומו מתנגדים רבים אך בנאלי ככל שזה ישמע, אי אפשר להתווכח עם עובדות. בשטח אני פוגש יותר ויותר מטופלים שהחיים שלהם נתקעו בגלל הסמים. שהם איבדו שנים רבות על חיפוש סתמי. שהחברה היום הרבה יותר תובענית אך מאידך אינה מתאמצת כפי שהורינו התאמצו בעבר להשיג את מה ששאפו אליו. צעירים רבים מחליפים עבודות ואינם מוצאים את עצמם, אנשים הסובלים מהפרעות מצב רוח מגיעים להחמרה משמעותית במצבם נוכח השימוש בגראס. הלחץ החברתי משפיע על הנוער בצורה מסוכנת וחסרת אחריות לעשן סמים ולשתות אלכוהול. בניגוד לדעה הרווחת שגראס הוא סם מרגיע, הפכנו לחברה יותר אלימה, וגם לרצח המחריד שקרה לפני שבוע, עולים לכאורה סימנים של התקף פסיכוטי בעקבות שימוש בסמים ״קלים״ שהתגלו בדמו של הבעל.                                                                      כ

בסימן רפואי: אכן בשנים האחרונות עולה השימוש בקנאביס ובשמן המופק ממנו לצרכים רפואיים. עם זאת עלינו לזכור כי למרות היתרונות שעולים מהטיפול בו, עדיין לא חלפו מספיק שנים כדי לאשר את התועלת והשימוש הנכון מבחינה מחקרית. מה שכן הטענה של מעודדי הלגליזציה כי גראס הנו תרופת פלא אינה מחזיקה מים מאחר ואם הדבר נכון, האם אנו נוטלים תרופה כאשר אין לנו צורך פיזיולוגי בה וללא פיקוח רפואי? אני בהחלט מאמין כי ישנם יתרונות רפואיים לקנאביס אך בדיוק כפי שלא הייתי נוטל אנטיביוטיקה או כל תרופה אחרת לצורך העניין, כאשר אין עדות רפואית לכך שאני זקוק לה, אני גורם נזק לגופי. אותם מטופלים אשר זקוקים לשימוש בקנאביס עושים זאת מצרכים רפואיים חד משמעיים ולא כעיסוק יומי ולכן הנסיון לשכנע את הציבור להשתמש בו ללא פיקוח חוטא למטרתו. גם הניסויים שעורכים כיום על שימוש בגראס לטיפול בפוסט טראומה והפרעות נפשיות אחרות עדיין נמצא בשלבי מחקר. הנסיון לצייר את הגראס כחומר בריא ואינו מזיק הוא שגוי ומתעלם מאלפי הנפגעים מהסם. שאלת הלגליזציה צריכה לעמוד לא רק בתקנים רפואיים מחמירים אלא גם בבדיקה מעמיקה של ההשלכות החברתיות, ההתנהגותיות והסוציו-אקונומיות בקרב המשתמשים.                                                                                               כ

האם אני מתגעגע לגראס? התשובה היא חד משמעית לא! היו ימים בהם הסתקרנתי איך זה יהיה אחרי הפסקה כל כך ארוכה, אך במקום לטוות לי חלומות בהקיץ, אני מוצא את הדברים המשמעותיים בחיי שמסוגלים להעניק לי הנאה טובה לא פחות ואף יותר כגון: המשפחה שלי, העבודה והמטופלים, ההנאה שבקריאה. בנוסף אני תמיד מזכיר לעצמי את התמונה של לפני ואחרי ונזכר עד כמה התמונה הזו הייתה שלילית. בפריצות הדיסק שלי אני מטפל בהצלחה בעזרת יוגה, אני מתרגל מיינדפולנס באופן קבוע וכאדם שהיה מאופיין באנטי רוחניות בעליל, אני מגלה כל יום מחדש את ההשפעה  האדירה של הרוח על החומר.                                ג

 

             כל הזכויות שמורות לתמיר גארי  (c)     כ 

                               ע

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s