המוח בתקופת הילדות והבגרות
מאת: תמיר גארי
אחת הסיבות לכך שהורים מתקשים להבין ולתקשר בצורה נכונה עם ילדיהם נמצאת בחוסר ההבנה כיצד המוח של הילד שלהם עובד, חושב ומתפקד. עם לידתו משקל מוחו של התינוק שווה ערך לרבע ממשקלו של האדם הבוגר, עד הגיעו לגיל חמש מוחו של הילד יגיע ל-90% מגודלו הסופי. תקופה זו גם מסמלת את חשיבותו של חלון הלמידה מאחר ובזמן זה יכולתו של הילד ללמוד דברים חדשים היא עצומה. כדי לשמור על התפתחות תקינה זקוק המוח לגרייה (עוררות) מרובה. מחסור בגירויים עלול להוביל לנזק כבד ולהתנוונות. דווקא אצל ילדים הסובלים ממגבלות קוגנטיביות והתנהגותיות חשוב להפעיל ולאתגר את המוח כמה שיותר. במקביל לגירויים התנהגותיים וקוגנטיביים, תפקיד ההורה לספק גם גילויי חום ואהבה המסייעים לתינוק לפתח קשרים מוחיים התורמים להתפתחות המערכת הלימבית אשר אחראית על רגשות, זיכרון, מוטיבציה ולמידה. למערכת הלימבית חשיבות רבה בתפקוד המוח והיא כוללת בתוכה מבנים כגון: ד
האמיגדלה- אחראית על עיבוד וויסות רגשות, בייחוד אלו הקשורים למצבי סכנה ולחץ וביצירה של זכרונות רגשיים
ההיפוקמפוס- אשר אחראי על רכישה של זכרונות חדשים ואחסונם לטווח הרחוק ועל פעולות של ניווט
תלמוס- תחנת ממסר האינפורמציה של המוח
היפותלמוס- אחראי על ויסות מערכת העצבים האוטונומית ובעל השפעה על מחזור השינה, רעב ועוררות מינית
קליפת המוח עוטפת את המוח הגדול המחולק לשתי המיספרות: ההמיספרה הימנית וההמיספרה השמאלית. ההמיספרה השמאלית שולטת על הצד המני של הגוף, היא הלוגית והרציונלית והיא אחראית בין היתר על קריאה, כתיבה, דיבור ושפה. ההמיספרה הימנית שולטת על צד שמאל של הגוף והיא אחראית על התמצאות מרחבית, דמיון, יצירתיות ועיבוד נתונים. בשלבי הילדות נוצרים קשרים מוחיים שתפקידם לבצע מטלות חשיבה וחשיבה רגשית. מיומנויות אלו חשובות להתפתחות הילד והצלחתו עם ריבוי האתגרים הקוגנטיביים והרגשיים בעתיד. בשנות הילדות הראשונות אזורי המוח עדיין אינם מפותחים דיים, אצל מתבגרים ההבשלה של אזורי המוח אינה אחידה ולכן ניתן לצפות בהתנהגויות לא רציונליות אשר מתבטאות באימפולסיביות ונטילת סיכונים. ההמיספרה הימנית (הרגשית) היא החלק שמתפתח מהר אצל ילדים ולכן ניתן להבחין בהבדלים גדולים בין העוצמה הרגשית שהם מפגינים לבין מחסור ברציונליות. ומאחר והילד ניזון בעיקר מתגובות אוטומטיות באירועים אשר אינם עוברים עיבוד רגשי, הוא מתקשה בוויסות הרגשות שלו והתוצאה: תגובה רגשית חזקה. אחד האתגרים המשמעותיים בקרב ילדים הוא התמודדות רגשית במסגרת הלימודית מאחר והיא כוללת בתוכה ריבוי אתגרים דידקטיים, חברתיים ואישיים, לכן כל אירוע קטן עשוי לגרום לתגובה רגשית עמוקה. במצב זה הזמינות הרגשית של הילד לפנות את עצמו לתהליכי למידה נפגעת וכתוצאה מכך התהליך הלימודי מתעכב ובמקרים מסויימים קורס לחלוטין, לכן בקרב ילדים אשר סובלים מבעיות של ויסות רגשי, ראשית ישנה חובה להפנות את הקשב והטיפול אל עבר הבעיות הרגשיות ורק לאחר מכן לפנות ללמידה. כ
מפות המוח של הילד מתעצבות בין היתר לפי דרכי החינוך ודפוסי ההתנהגות של הדמויות המרכזיות אשר מטפלות בו. השפעתם של ההורים כמודל לחיקוי הינה רבה על תהליכי הלמידה. היה זה הפסיכולוג אלברט בנדורה שטבע את המונח ״צפייה וחיקוי״ לאחר שהדגים כיצד ילדים המתבוננים במבוגרים שסביבם לומדים לחקות את התנהגותם. שנים לאחר מכן המונח אותו טבע בנדורה קיבל חיזוק ומשמעות נוספת לאחר גילוי נוירון המראה. ג
ד״ר דניאל סיגל פרופסור לפסיכיאטריה מאוניברסיטת קליפורניה, מגדיר את מערכת נוירוני המראה (תאי עצב) כשורש האמפתיה של בני האדם. בעבר התייחסו בעיקר ליכולת של נוירון המראה לקיים למידה מוטורית ותזמון תנועתי של האנשים בסביבתנו ולחקות אותם, אך כיום משייכים להם גם יכולות זיהוי רגשיות אשר מאפשרות לילדים מבחינה התפתחותית לזהות את דפוסי ההתנהגות הרגשיים של הדמויות המטפלות העיקריות עימן אנו מקיימים יחסי גומלין ולחקות אותן בשעה בה אנו עומדים בסיטואציה זהה. משמעות הדבר כי ילדים אשר הוריהם פתוחים רגשית וכנים עימם יכולים לפתח מפות התנהגות המבוססות על צפייה וחיקוי. על התגלית המרשימה על נוירוני המראה אחראים צוות חוקרים מאוניברסיטת פארמה בראשותו של ג'יאקומו ריצולאטי שבמהלך ניסוי עם קופי מקוק על פעילות נוירונים במוח גילו כי האלקטרודות של אחד הקופים הציגו פעילות בזמן שהקוף צפה באחד מעוזרי המחקר מכניס מזון לפיו למרות שבפועל הקוף לא ביצע שום תנועת יד. ג
מאחר ודור הילדים הנוכחי מבריק ומאתגר בצורה יוצאת דופן, משופע טכנולוגית ורבים מהם סובלים מהפרעות קשב וריכוז, הם זקוקים להבנה מסוג אחר, מסוג שאנו כהורים לא חווינו בילדותנו גם מבחינת החינוך של ההורים וגם מבחינת השפע והטכנולוגיה, שלהם השפעה רבה על דפוסי ההתנהגות. אחד החסרונות המשמעותיים והבולטים בתרבות השפע והטכנולוגיה הנוכחית, היא שהאייפד, הפלייסטיישן והטלפונים החכמים קיבלו את תפקיד הבייביסיטר עבור הורים רבים שמעדיפים להפנות את הילד אל אמצעים טכנולוגיים מאשר להתמודד איתו. התוצאה היא שינוי מפות המוח של הילד, החרפת בעיית הקשב והריכוז שנגרמת כתוצאה מחשיפה ממושכת למסכים. וגרוע מכך פגיעה ביכולת התקשורתית והחברתית של הילד. ילדים שבעבר ידעו להתמודד עם תסכולים ועימותים עם חבריהם, נמצאים היום באובדן שליטה כאשר המוח שלהם נדרש לתהליכים של חשיבה רגשית ופתרון בעיות. בעת פעילות מול מסכים המוטיבציה של הילד עולה וגורמת לשחרור מוגבר של דופמין (הורמון התגמול) אשר מגביר את רמת ההנאה אצל הילד. לעומת זאת כאשר הוא נדרש לפעילות לימודית או קריאת ספר רמת המוטיבציה יורדת מאחר וההנאה אותה הוא שואב מהפעילות אינה מיידית. כתוצאה מכך כמות הדופמין המופרשת קטנה, הילד מאבד עניין והופך לחסר סבלנות. הדופמין הוא מוליך עצבי בעל תכונות ממכרות וככל שהילד זוכה ליותר תגמול במוח כך גם ההתמכרות שלו למסכים גוברת ומאידך המוטיבציה ללימודים יורדת. ג
ד״ר נורה וולקו ועמיתים הדגימו במחקרם כיצד לדופמין השפעות ממכרות על המוח אשר אינן נופלות מהשפעותיהם של חומרים ממכרים כגון: אלכוהול, קוקאין וניקוטין. ד
כ
ג כ
בכדי להבין בצורה טובה יותר ולשפר את התקשורת והיחסים עם דור הילדים הנוכחי, נדרשת התובנה כי השינויים והתמורות שחלו עליהם דורשות כפי שאני קורא לכך: ״למידה של שפה חדשה.״ את השפה הזו איננו דוברים בצורה שוטפת, לעיתים אנו שוגים בצורת ההגייה או במבטא ולכן קיים צורך בהתאמה לשפה החדשה אותה הם דוברים. לצורך כך חשוב שכל הורה יפנים כי הילד שיושב כרגע מולו הוא אינו הילד שהוא היה ויש לו צרכים שונים. למידת שפה חדשה אינה דבר פשוט, המחקרים מראים כי ילדים עד גיל 7 יכולים ללמוד בקלות יתרה שפה שנייה ועד גיל 14 גם לשמר מבטא. ככל שאנו מתבגרים הקושי בלימוד שפה שנייה גדל וזו גם הסיבה מדוע הורים מתקשים ברכישת השפה החדשה אותה דוברים ילדיהם. בנוסף קיימת גם העובדה שהורים רבים מתקשים לקבל את דפוסי ההתנהגות של ילדיהם מאחר והם אינם תואמים את החינוך לו הם נחשפו בבית הוריהם. הפערים הגדולים בין הדורות ממחישים את הקושי בתהליך הקבלה וההשלמה של ההורה את הילדים של דור הפלזמה. במהלך החיים ובייחוד בתקופת הילדות נוצרות סכמות (תבניות מנטליות של ידע ועמדות). אותן תבניות מייצרות מערכת של ציפיות בקרב האדם כלפי הסביבה שלו וכאשר הסביבה ובייחוד הילדים אינם מתאימים את עצמם לפי אותן תבניות, נוצר מצב של תסכול כבד בקרב ההורה המתבטא בהקשחת עמדותיו ויחסו כלפי הילד. הילד אשר אינו מודע לסכמות של הוריו פועל לפי ראות עיניו ואז נקודת החיכוך מגיעה לשיא וגורמת לפיצוץ. היכולת של ההורה להכיר בסכמות שנוצרו אצלו במהלך החיים ולהביא לתהליך של סובלימציה, תתרום בצורה משמעותית לקשר בינו לבין ילדיו. התבצרות בתוך התבניות תוביל להחרפה במערכת היחסים ולדרך ללא מוצא. יכולתו של ההורה להיות אדפטיבי בגישתו כלפי הילד, תוביל גם לאדפטציה מצדו ותסלול שבילים חדשים במערכת היחסים שלהם. כ
היתרון המשמעותי אשר תופס תאוצה בעשורים האחרונים הם המחקרים על הנוירופלסטיות של המוח. כיום אנו יודעים כי המוח הוא גמיש ויש לנו את היכולת לשנות את מפות המוח הקיימות. פרופ׳ מייקל מירזניק מחלוצי וגדולי חוקרי המוח בתחום הנוירופלסטיות הוכיח כיצד ניתן לשנות את מפות המוח בעזרת תרגול ואף לסייע לאיזורים פגועים במוח לשוב ולתפקד. חוקרים אחרים כדוגמת ג׳יימס פלין, מתייחסים אל המוח כאל שריר אותו ניתן לאמן בצורה קוגנטיבית כדי לשפר את הביצועים שלו. בעזרת המחקרים על הנוירופלסטיות של המוח יש לנו את התובנה כי שינוי קוגנטיבי יכול להתבצע בכל גיל, משמע הדבר כי גם בקרב ילדים ניתן לחולל שינוי בדפוסי ההתנהגות, זכרון ותהליכי למידה באמצעות אימון קוגנטיבי. דרך נוספת היא תרגול מיינדפולנס מגיל צעיר. מיינדפולנס הוא תהליך של קשיבות המבוסס על המדיטציה הבודהיסטית. הוא משפר את יכולת הריכוז והקשב ואת החיבור של האדם לחוויות המיידיות שלו. טכניקה זו הוכחה במחקרים רבים ביכולתה לשנות את מפות המוח בקרב בני אדם מכל קצוות הגיל ולהביא לשינוי משמעותי בחייהם, מיינדפולנס משמשת כטכניקה בלתי נפרדת מהעולם הטיפולי העכשווי. דרך נוספת בה ניתן לחזק את הקשרים הסינפטיים אצל תינוקות, היא בשלב בו הם עדיין אינם מסוגלים לדבר ומסתמכים בעיקר על הבעות פנים. היכולת של בני האדם להביע אמפתיה ולהזדהות עם הרגשות של האנשים בסביבתם תלויה במידה רבה ביכולתם לזהות את הבעות הפנים של הסובבים אותם. לכן תקופת טרום הדיבור היא מצויינת כדי לרכוש את היכולת הזו. מחקרים רבים מראים כי ילדים הסובלים מהפרעות התנהגות קשות ואנשים הסובלים מהפרעת אישיות אנטי סוציאלית אינם מסוגלים לזהות את הבעות הפנים הרגשיות של האנשים העומדים מולם. ג
ג
מה ניתן לעשות כדי לשפר ולחזק את הקשרים המוחיים בכדי לקדם את התפתחותו התקינה של הילד: ג
לנצל את חלון ההזדמנויות הצר בכדי להעשיר את הידע ובכך לשפר את תחושת המסוגלות העצמית שלו. ג
להעניק לילד בייחוד בשלבי ההתפחות הראשונים חום רב ואהבה בכדי לחזק את תחושת השייכות והאמפתיה. ג
להקפיד על אינטראקציה של גרייה המורכבת ממשחק, דיבור, שפה, גירויים חזותיים ואודיטוריים. כ
שימוש כמודל ראוי לחיקוי מאחר וילדים משתמשים בטכניקה של צפייה וחיקוי של הוריהם. מ
לבנות את תחושת העצמאות של התינוק אשר תסייע לו בחיזוק הבטחון העצמי. י
.לא לחשוש מתסכולים או כשלונות מאחר ובתהליך הלמידה שלהם הם תורמים לחוסן של הילד ולרצון שלו להמשיך ולהתנסות
.להמנע מהשוואת הילד לאחיו או לחברים שלו וללמוד את השפה המיוחדת אשר מאפיינת אותו
.להקפיד על מתן חיזוקים חיוביים בשעה שהילד חווה הצלחות ומאידך להמנע משיפוטיות וביקורת לא בונה
להגביל זמן מסכים ובמידה וילדיכם מתקשים להפרד מהם, לעודד אותם להשתמש באפליקציות מגוונות המבוססות על משחקי ריכוז, חשיבה וקשב. ג
לסיכום: מוחם של ילדים מתפתח בהדרגה ואינו מפסיק להתפתח עד סוף חייהם. גם באמצע שנות החיים כאשר מתחיל תהליך של הרס תאי מוח, תאים חדשים ממשיכים להיווצר. בקרב אנשים מבוגרים ניתן גם להאיט או לעצור התדרדרות של אלצהיימר בעזרת אימון קוגנטיבי רציף ועקבי של המוח. אצל ילדים החלק הימני והרגשי של המוח מתפתח מהר יותר מהחלק השמאלי והרציונלי. בעקבות זאת אנו עדים לקשיים בויסות רגשי והעצמה של אירועים קטנים. כדי לקדם את היכולת הקוגנטיבית של הילד בעיבוד מידע ולשפר את התגובות הרגשיות שלו, קיים צורך באימון המוח ויצירת קישורים סינפטיים חדשים. גם בילדים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז והפרעות התנהגות, ניתן להשפיע על היכולת שלהם להגיב במצבי אמת בצורה מתונה יותר. בתהליך ההתגברות הקישורים בין אזורי המוח עוברים תהליך משמעותי של התייעלות לנוכח העלייה בגירויים והשינויים ההורמונליים אשר מאתגרים את המתבגר בנושאים של קבלת החלטות ושליטה בדחפים. בעקבות אי התאמה ברמת הבשלות בין המערכת הלימבית לבין קליפת המוח הקדם-מצחית שאחראית בין היתר על ויסות פעילות אימפולסיבית, בני הנוער נוהגים ליטול סיכונים מיותרים ולהפגין יתר אימפולסיביות. גם העובדה שהאמיגדלה מגדילה את נפחה ופועלת בעוצמה רבה יותר מובילה לתנודתיות רגשית ותגובות רגשיות עוצמתיות בקרב מתבגרים. יכולתם של ההורים בעזרת הדרכה ,הכוונה ושימוש כמודל לחיקוי עבור ילדים ומתבגרים בתקופות הקריטיות חשובה ביותר כדי לסייע להם לגשר על הפערים ההתפתחותיים. רכישת השפה הייחודית בה משתמשים הילדים של היום חיונית לתקשורת בינם לבין ההורים. שפה זו אינה תואמת את המציאות כפי שהם נחשפו אליה בעבר ולכן דורשת התאמות. יתרונותיו של המוח הפלסטי הם שניתן לשנות את מפות המוח הקיימות ולעצב אותן מחדש. המוח כמו השריר זקוק לאימון כדי לשפר את היכולות שלו ולקדם את הילדים של היום אל מחר בריא, מניב ומאוזן. כ
ביביליוגרפיה: ג
Mindsight by: Daniel J. Siegel (2010)
Rizzolatti, G., Fadiga, L., Gallese, V. & Fogassi, L. (1996)
Gazzaniga, M.S. and Heatherton, T. Mind, Brain, and Behavior. (2002)
Brain plasticity-based therapeutics by: Michael M. Merzenich (2014)
(c) כל הזכויות שמורות לתמיר גארי