מכתב לילד

מכתב לילד

מאת: תמיר גארי

השבוע במקום מאמר, אנו נערוך תרגיל תרפויטי יוצא דופן. בתרגיל כל אחד מכם מתבקש לכתוב מכתב לעצמו בתקופה בה היה ילד. לנסח על דף מסרים, בקשות, תחושות ורגשות לילד או לילדה שהם פעם היו. מטרת התרגיל ללמוד להשלים עם העבר, לסלוח לעצמנו על תקופת הילדות והבגרות ותוך כך גם לילד אשר עדיין שוכן בקרבנו. לשלוח מסר מעודד ומחזק וחיבוק חם ואוהב. כמובן שאני אסלול עבורכם את הדרך לשם באמצעות מכתב אישי שלי, אשר אני יכול להבטיח לכם, כי לא השאיר את עיני יבשות. אך אני בדיוק כמותכם נושא זכרונות וצלקות ומאחר ואני מאמין גדול באנליזה הדדית, אני חושב שזה יהיה ראוי לשתף אתכם בחיי, כפי שאתם משתפים אותי בחייכם. מטפל טוב נמדד ביכולת שלו להביע רגשות ולהתחלק בנטל עם מטופליו. גישה מתנשאת רק מחדדת את החיץ בין המטפל למטופל ופוערת תהום המקשה על יכולת הריפוי. מטפל המתכחש לרגשותיו או רואה את עצמו מנותק מבעיותיו, אינו יכול להעניק את כל כולו לתהליך הטיפולי.

תמיר יקר

אני כותב לך עכשיו ממרום העשור החמישי לחייך. אני משער לעצמי שיש לך לוודאי הרבה מאוד שאלות ותהיות לגבי העתיד ומיקומך בו. ובכן רציתי לשמח אותך ולבשר לך, כי החיים צופנים לך דברים גדולים וטובים בדיוק כפי שתכננת. אני שמח, שלעולם לא איבדת תחושה זו מאחר ולמרות כל הקשיים הצלחת לבסוף להגיע לשם. חשוב שתדע, כי הדרך לא הייתה קלה ורצופת תהפוכות רגשיות. אני יודע שהילדות שלנו לא הייתה קלה לך ואני עדיין מכיל את הכאב. אני רוצה שתדע, כי אני מאוד גאה בך ואוהב אותך. אתה זוכר איך תמיד אמרנו שרוב בני האדם מתחילים מנקודת אפס או פלוס ואילו אנחנו התחלנו ממינוס? ובכן יש הרבה אמת בכך, אבל אנחנו לא לבד. ברבות הימים תגלה ותכיר אנשים רבים, אשר חוו נקודת התחלה דומה לשלנו. לרגע אחד אני לא מתיימר להשוות את הכאב, מאחר וכל אחד רואה לנגד עיניו את האסון הפרטי שלו. לכן אני גם לא מעז לזלזל בחוויות הקשות עמן נאלצנו לחיות. אתה זוכר כשהיינו ילדים קטנים וכל המשפחה הייתה יחדיו, כמה מאושר היית? זו הייתה תקופה נהדרת! אני זוכר כיצד אהבנו לרוץ בין החדרים של האחים, לעצבן את כולם ולתפוס מחסה בכל פעם אצל אח או אחות אחרת. הזכרונות מאותה תקופה קיימים וחזקים וילוו אותך כל חייך. אליהם כמובן יצטרפו גם הזכרונות הפחות קלים. הרגע הקשה והמכונן בחיינו התחיל עם התפרקות המשפחה וחזרתה של רובה למקסיקו כאשר היינו רק בני חמש. דני יספר לך בהמשך, כי את הבכי שלנו, בשעה שהם ירדו למטה אפשר היה לשמוע כה חזק עד שהוא קרע אותו לגזרים. הגירושים של ההורים יפגעו בנו בצורה כואבת ויביאו לשינוי העוצמתי ביותר בחיינו. יהיו לך הרבה כעסים כלפי אבא וחלקם מוצדקים לחלוטין. אך לצערי חלק מהם יתעוררו בעקבות המאבק המטופש בין ההורים והצבתנו במרכזו. אנחנו היינו כדור הפינג פונג שלהם לפריקת תסכולים וכעסים האחד על השני. אמא מצידה על כך שאבא אינו שולח מספיק כסף ועדיין בהתמודדות עם הבושה והקושי בפרידה. ואבא מצדו ממעט בקשר, על מנת לשמור מרחק רגשי ולמעט עימה במגע. שניהם עשו טעויות שנבעו מגחמות מטופשות ומאבקי אגו. חשוב שתפנים שכל המאבק הזה עם כל הסבל הכבד שהוא הטיל עלינו, אינו אשמתך. אתה לא עשית דבר אחד רע, שהביא למצב בו שני אנשים בוגרים מתנהגים בצורה כל כך ילדותית וחסרת אחריות כלפי הילד שלהם. אתה ילד נפלא, טוב לב ורגיש, תמיד דאגת לסובבים אותך וכך גם תעשה בעתיד. תמיד תזכור כיצד נהגנו להקשיב לאמא ולעשות כרצונה. שמרנו על הסדר בבית, ניגנו שעות על הפסנתר, היינו מאוד מנומסים ואחראים. בכל שבת בבוקר, כשאמא עדיין הייתה ישנה, היינו הולכים למטבח ומכינים לה ארוחת בוקר. עשינו כל שביכולתנו להיות הילדים הטובים והמוצלחים ביותר ולמרות התחושות הקשות וחוסר האונים שחשנו ברגעים בהם היא פרקה את זעמה עלינו, המשכנו לשמור על צלם אנוש ואהבת אדם. החולשה הקשה שלה בכל פעם שהיא הרימה עלינו את היד או צעקה, לא נבעה כתוצאה מטעויות שעשית, אלא מחוסר יכולת שלה להתמודד עם הרגשות והכאב. הדבר המטריד ביותר עבורך הוא חוסר היכולת להבין את האמביוולנטיות הקיצונית שנעה מרגע של אהבה לרגע של זעם. בעתיד אתה תלמד היטב את המשמעויות של כך ותוכל להפנים שמדובר בחוסר איזון ואין לו שום קשר אלייך. לאף ילד לא מגיע לסבול מהורה נוטש והורה חסר שליטה ובטח שלא ממשפחה אשר מתבוננת עליך כעל נטע זר, ככבשה שחורה. לצערי גם המשפחה הקרובה לא עשתה כל מאמץ להבין את הטרגדיה עמה נאלצנו להתמודד ובעקבותיה באו גם התחושות הכואבות על היחס המנוכר שלהם. אני יודע שכל מה שרצית זו אהבה. אהבה אמיתית וחזקה נטולת כאב. בשביל האהבה הזו עשית כל שביכולתך לרצות את הסובבים אותך, אבל בעולם המעוות שלנו, הערכה אינה תמיד ניתנת לרגישים מביננו. אני רוצה לבקש ממך סליחה על כך שלא השכלתי להבין זאת בשלב מוקדם וכל הזמן דחפתי אותנו לבורות רגשיים. המטרה שלי הייתה שיקבלו אותנו ויאהבו אותנו כפי שמגיע לנו. היית ילד מוצלח מאוד בבית הספר והקיפו אותך הרבה חברים, עד התקופה בה הגדילה שלנו נעצרה. הבנים מסביבנו נעשו מפותחים ומגודלים ואתה נשארת ילדותי פיזית ורגשית. לילדים יש נטייה אכזרית לאתר את החלש ולהוקיע אותו. המעבר החד שנגרם לנו בתקופה קצרה ממקובלות לדחייה, הביא אותנו למצב של בידוד פיזי ורגשי גם בבית הספר. החברים שהיו לנו הפכו עורם ומצאנו את עצמנו סופגים השפלות פיזיות ומילוליות מדי יום על הגובה הנמוך שלנו. אפילו החברים הבודדים שנשארו בקרבתנו נהגו להתייחס בצורה משפילה. למרות זאת נשארת איתן בכוחך וברצונך להיות חלק מרכזי בחברה. שכח מהכבאים המטופשים שגיחכו עליך בשעה שניסית להתנדב לצופי אש וצינור הכיבוי היה כבד מדי עבורך, שכח מהמדריך בצופי ים, אשר לעג לך והשפיל אותך בנוכחות החניכים האחרים. הוא איש קטן ומסכן והשליך את הבעיות הרגשיות שלו עליך. עם כל הקושי היית חניך מצטיין ואהבת את הים. בהמשך תעבור להדריך בצופים ותהיה לך את אחת הקבוצות הגדולות ביותר בהיסטוריה של השבט. הקטנצ׳יק שאתה ידריך 36 חניכים, אשר יעריצו אותך ואף יעזבו את השבט ביום בו אתה עזבת. את הלב שלך אולי רמסו, אך הנפש נשארה חזקה ולוחמנית. סירבת באומץ יוצא דופן לקבל את רוע הגזירה ונלחמת בכל כוחך על מנת למצוא את נקודות האור. אני גאה בך ומודה לך על כך. המאמצים שלך נשאו פרי ולאחר מספר שנים קשות, חזרת לעמדה הכל כך מוכרת של המוביל, המנהיג שתמיד שכן בתוכנו וחיי החברה שבו לסבוב סביבך. הבטחון העצמי שבקושי רב למדת להשתמש בו, פרץ עבורנו מסלול המראה. אני גאה בך על העובדה שלמרות המצב הכלכלי הקשה ששרר בבית והעובדה שנאלצת לישון על מיטה של ילד אחר וללבוש בגדים של אחרים, למדת בגיל צעיר מהי האחריות של עבודה קשה ומסירות. בעובדה שכבר מילדות בכל חופש וזמן פנוי מצאת מקום להרוויח כמה שקלים, בין אם בעבודה אצל הירקן ממול או בחנות מחשבים שפתחו מתחת לבית. בכך שבגיל 16 כבר התחלת לעבוד במשרה מלאה ומיד לאחר בית הספר רצת למסעדה ועבדת קשה עד שעה מאוחרת בכדי לממן את רשיון הנהיגה שלך. העבודה הקשה בה התמדת הביאה לך את האפשרות להשיג לעצמך דברים רבים והגאווה שבאה יחד עם היכולת הכלכלית לרכוש אותם הייתה נפלאה. הדרך בהמשך אמנם הייתה טובה יותר, אך גם חוותה עליות ומורדות. צפויים לך מספר משברים, אשר למרות הקושי שבהם, התשוקה לחיים והרצון למצוץ אותם עד לשד העצמות ייתן לך עוצמות יוצאות דופן להתגבר על הכל. הדמות העוצמתית אשר נרקמה לה כבר במהלך הבגרות תהפוך לדמות דומיננטית וחזקה, מלאה בבטחון עצמי. עם זאת הרגישות והאהבה הרבה שיש בך תמשיך לפעום ולבעבע ותקרין כלפי כל הסובבים אותך. למרות הבלבול וחוסר הוודאות בנוגע לזהות העתידית שלך, אשר יגרום לתהליך להאט מעט, אתה תמצא את עצמך בעמדה מצויינת. אתה תגשים את החלום שלך להיות עזר לאנשים ותסייע להם לרפא את הנפש. כמו בכל משימה, אשר הצבת לעצמך במהלך החיים להיות הטוב ביותר, גם שם אתה תמצא את עצמך כאיש מקצוע יוצא דופן, אשר מצליח לשלב בין הרגש לידע. כמובן שיש לי גם חדשות מאוד שמחות עבורך. יש לך שתי בנות נפלאות. אתה תאהב אותן יותר מכל והקשר ביניכם יהיה עוצמתי ומלא ברגש, אהבה ונתינה. אתה תהיה אבא נפלא ותשמש להן כמודל חיובי. הכאב שלמדת בחיים, ידריך אותך כיצד לנהוג נכונה ויהפוך אותך לאבא טוב, חזק ורגיש.

תמיר יקר אני אוהב אותך ואוהב אותנו ומודה לך על הסבלנות, על האומץ והכוח האדיר להכיל ולהמשיך. אני מרגיש אותך בתוכי ויודע שאתה מרגיש אותי בתוכך.

ביחד נצעד

שלך תמיר

(c) כל הזכויות שמורות לתמיר גארי

3 תגובות בנושא ״מכתב לילד"

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s