אג׳נדה טיפולית

האג׳נדה הטיפולית

 

 

מאת: תמיר גארי

לאג׳נדה הטיפולית חשיבות רבה לא רק בהצלחת הטיפול אלא גם בקשר הנרקם בין המטפל למטופל. בספרות המקצועית קיימת התייחסות רבה לאג׳נדה הטיפולית וכיצד היא צריכה להתממש במהלך הטיפול. ישנם מטפלים שהולכים בצורה עיוורת אחר האג׳נדה של המטופל ומנגד כאלו אשר מנסים לדחוף בכח את מה שנראה להם כנושא ראוי לעבודה.

נקודת מבטי בנושא הייתה מאז ומתמיד כי הצלחת הקשר הטיפולי והצלחת הטיפול עצמו תלויה במידה רבה ביכולתו של המטפל לנטר את הבעיות המהותיות שמסתתרות אצל המטופל ולסייע לו לזהות אותן. ככל שישכילו השניים לבנות אווירה של אמון בחדר הטיפולים, כך גם הם יוכלו לייצר אג׳נדה טיפולית מאוזנת המבוססת על צרכיו המיידיים של המטופל ועל הבעיות אותן מזהה המטפל כאקוטיות להמשך הטיפול.

חיזוק לדברי ניתן למצוא בדבריו של הפסיכולוג אלברט אליס מייסד גישת הטיפול הרציונלית אמוטיבית (REBT). לדברי אליס: ״אחת הדרכים כדי לאפיין את הטיפול האינדיבידואלי היא להבטיח את האיזון בין המטרות הטיפוליות של המטופל לבין המטרות של הטיפול. אנו ממליצים שהתרפיסט לא יקבל את המטרות של המטופל כקדושות. תרפיסט טוב מסייע למטופל לזהות את המטרות השליליות שעשויות להזיק לו בטווח הרחוק. מטפל טוב אם כן מערב מידה מסוימת של משא ומתן בינו לבין המטופל בכל הנוגע למטרות הטיפוליות״.

גישה זו לטעמי היא המוצלחת ביותר, שכן היא מאפשרת למטופל לעבוד על הבעיות אותן הוא רואה כנחוצות ביותר ולשלב במקביל את המטרות אותן מזהה המטפל שהן בעלות חשיבות לרווחתו של המטופל והצלחת הטיפול. מטפלים אשר נצמדים לאג׳נדה של המטופל באומרם כי המטרות שלו הן מהות הטיפול, חוטאים במידה מסויימת כלפי המשקל הכבד של האמון אותו מעניק המטופל בידי המטפל שכן כל אותה הכשרה אותה עבר נועדה לא רק בכדי לסייע בבעיות אשר עולות על ידי המטופל, אלא גם ביכולתו לזהות את המרכיבים והגורמים הבעייתיים והמזיקים בחייו ולשקף לו אותם. אם בוחר המטופל שלא לעבוד על בעיות אלו לאחר שהוצגו בפניו, זו ללא ספק החלטה שלו אך תפקידו של המטפל הוא לכוון, להדריך ולבנות אמון במידה כזו שהמטופל יקבל את דעתו המקצועית.

הבא נתבונן בדוגמאות הבאות בכדי להמחיש את חשיבותה של החלוקה בין מטרות המטופל למטרות המטפל:

נגה הגיעה לטיפול לאחר תקופת דכדוך ארוכה בה היא מרגישה שאינה מגשימה את עצמה ואת הפוטנציאל הגלום בה. היא מבקשת מהמטפלת שלה לשקם את הדימוי ותחושת המסוגלות העצמית שלה. במהלך הטיפול מתברר כי הסיבות לדכדוך של נגה, נובעים מגורמים נוספים הקשורים בחיי הנישואים והמשפחה אשר הובילו את נגה לכשל בחיי הנישואים ובתפקוד שלה כאמא. היא מציינת כי היא חסרת סובלנות בבית ולעיתים קרובות מוצאת את עצמה צועקת ותוקפנית כלפי הילדים. היא משוכנעת כי אם תצליח לשקם את עצמה מבחינה מקצועית כל הבעיות יפתרו ומתעקשת לעבוד אך ורק על נושא ההגשמה העצמית. המטפלת של נגה מבינה היטב כי הבעיה הדחופה על סדר היום היא לאו דווקא אי ההגשמה העצמית של נגה וכרגע יש להתמקד בבעיה הדחופה יותר והיא: מצב הרוח הירוד שלה והדינמיקה שלה עם הילדים. אם תשכיל המטפלת לתעדף את הבעיות המרכזיות של נגה אשר להן גם השפעה מכרעת על רווחתם של הילדים ותצליח לשפר סימפטומטית את תחושת הדכדוך היא תצליח לעזור לנגה לפתוח ערוץ חדש אשר יסייע לה בסופו של דבר גם במטרה שלה, אך כל עוד הבעיות בבית ממשיכות היא לא תצליח לשקם את הדימוי העצמי שגם כך סביר להניח נפגע מאובדן האמון שלה ביכולותיה כאמא. התעלמות מצד המטפלת והתמקדות רק בנושא המדובר, תפגע בסיכוייה של נגה להשיג את מטרתה המקורית וגם במידה וכן היא תהיה זמנית ובמקומה במקומה יצוצו בעיות חדשות.

רן ונטע הגיעו לטיפול לאחר שנואשו מהתנהגות אורון בנם האמצעי. התקפי הזעם שלו, הריבים איתם ועם האחים וההתנגדות הקשה שלו בתקופה האחרונה הכריעה אותם. כאשר המטפל יושב עם הזוג הוא מגלה כי בחודשים האחרונים נוצר בינם קרע אשר מוביל לעימותים רבים בבית ודיבורים על גירושין. לאחר בירור קצר הוא מעלה כי הבעיות של אורון החלו במקביל לתקופה הקשה אשר עוברת על בני הזוג. המטפל מציע להם לעבוד על הבעיות הזוגיות הקיימות ולשפר את האווירה העכורה בבית שגובה מחיר מהם ומהילדים. רן משוכנע שלבעיות של אורון אין קשר והיו לו תקופות כאלו גם בעבר. נטע אינה מסכימה איתו וטוענת שהריבים הקשים בבית הם הגורם לשינוי. גם כאן הזוג חלוק בדעותיו ועל המטפל מוטלת משימה לא פשוטה לתמרן בין הרצון של רן להתמקד בבעיות של אורון לבין הרצון של נטע לסייע לאורון ואחיו באמצעות תקשורת טובה יותר לבין הבנתו שלו שכל עוד מצב הרוח בין בני הזוג והדינמיקה ביניהם לא תשתנה, סיכוייו של אורון להשתפר קלושים. לכן תכנית הפעולה שלו היא ראשית להתמקד בטיפול זוגי ולנסות לחלץ את נטע ורן מהמשבר בו הם נתונים.

מצבים אלו הם רק חלק קטן מהמכלול הגדול איתו נאלץ המטפל להתמודד יום יום בקליניקה. הוא צריך לפתח יכולות תקשורתיות גבוהות ולדעת כיצד לתמרן בתוך המבוך כדי לספק את הטיפול היעיל ביותר שניתן. חובת המטפל היא להלחם למען הטיפול הטוב ביותר עבור המטופל שלו, תוך שימוש בטקטיקות שונות כדי לסייע לו להכיר בבעיות המהותיות שעומדות על הפרק. מטפל אשר בוחר לסמן וי ולבחור בדרך הקלה לטיפול ומתמקד אך ורק בבעיות הזמינות על ידי המטופל אינו עושה צדק עם התהליך הטיפולי. מן המטפל נדרשת מידה רבה של נחישות בכדי לסייע ככל הניתן למטופל ולשקף לו את הבעיות שעומדות על הפרק ואם מהלך זה אינו צולח גם לשקול אולטימטום במהלך הטיפול. התעלמות או הזנחה של הבעיות המהותיות תוביל את המטופל לשבת פעם נוספת על כסא המטפל עם היווצרותם של משברים חדשים.

למטופלים אני מציע כי במידה והרגישו שמצאו את האדם בו הם סמוכים ובטוחים בכל סודותיהם ומכאוביהם, כי ייתנו בו אמון בכדי להוביל את הטיפול קדימה ובבטחה. גם אם נראה להם כי בעיה מסויימת, אינה חשובה, לדון על כך עם המטפל ולבדוק את חשיבותה והשלכותיה בחייו.

אמון מצד המטופל ונחישות מצד המטפל הם הגורמים שיכולים להוביל לטיפול מוצלח בו פועלים שני הצדדים במטרה להשיג מטרות משותפות וליישמן.

 

(c) כל הזכויות שמורות לתמיר גארי

 

 

ביביליוגרפיה:

 

 

The Practice of Rational Emotive Behaviour Therapy By: Albert Ellis Publisher: Free  asoociation books (1987)