חרדת בחינות

חרדת בחינות בקרב תלמידים : תוכנית התערבות
רציונאל לאסטרטגיות התערבות נבחרות

מאת: לובנה מקלדה

נמצא כי אצל ילדים קיים קשר בין רמות הערכה העצמית והדימוי העצמי לתוצאות התנהגותיות, פסיכולוגיות ואקדמיות (Hansey & Durlak, 2010). רמות גבוהות קשורות לכישורים חברתיים ולכישורי התמודדות טובים יותר ולהישגים אקדמאיים גבוהים יותר. לעומת זאת רמות נמוכות נמצאות בקורלציה לבידוד חברתי, בעיות התנהגות, וכישלון אקדמי (Hansey & Durlak, 2010). כישלון אקדמי, הערכה עצמית נמוכה, ופסיביות קשורים לחרדת בחינות; ילדים רבים עם חרדת בחינות מעריכים לרעה את היכולות הקוגניטיביות העצמיות (Beidel, Turner, & Taylor-Ferreira, 1999). אסטרטגיות התערבות קוגניטיביות מבוססות על התמקדות בתהליכי חשיבה בלתי מועילים ואמונות שליליות ונותנות לתלמידים כישורים לניהול עצמי של רגשות. כתוצאה מכך,התלמיד מפתח את היכולת לניהול מודע של התנהגותו (Gregor, 2005). בהקשר של בית הספר, אסטרטגיות מעורבות (multimodal) לניהול חרדה אשר משלבות גישות התנהגותיות והרפיה קוגניטיביות בנוסף לפיתוח מיומנויות, יעילות יותר מאסטרטגיות בודדות בהפחתת חרדה ושיפור ביצועים אקדמיים (Gregor, 2005). הגישה המעורבת הנ"ל נמצאה יעילה ביותר במונחים של שיפור ציוני מבחנים, במיוחד במתמטיקה (Gregor, 2005).
תוכנית התערבות זו מבוססת על שלוש שיטות: תכנית Test busters, המיועדת לילדים בבית ספר יסודי וחטיבת ביניים (Beidel et al, 1999), שיטת השינוי הקוגניטיבי התנהגותי (Cognitive Behavior Modification; CBM) ושיטת ההתחסנות למתח (Stress Inoculation Training, SIT; Meichenbaum, 1988).

דוגמאות לסימנים מוקדמים לחרדה כוללות:
קצב לב מוגבר; נשימות שטוחות
ידיים קרות ולחות; תחושת חום או קור
מתח בכתפיים
"פרפרים בבטן"
כאבי ראש או בחילות; תחושת חולשה או עילפון
רצון לבכות
רצון לעזוב בלי להיבחן
הרגלי למידה
לפני שמלמדים אסטרטגיות לימוד, על התלמידים להיות מסוגלים לזהות הרגלי למידה לקויים (Beidel et al., 1999). דוגמאות להרגלי למידה לקויים כוללות:
לימוד מול הטלוויזיה או תוך שמיעת מוסיקה ( Beidel et al., 1999).
לימוד במטבח או בסלון, מקומות בהם יש הסחות דעת רבות (Beidel et al., 1999).
לימוד בעל פה: לא רק שזה דורש זמן רב, אלא שהתלמיד לא בהכרח מבין את החומר. כתוצאה מכך, אין לו זמן לחוגים (במקרים קיצוניים, השינה והתזונה גם הם מוזנחות) ובנוסף לא יהיה מסוגל לענות במבחנים על שאלות הבנה (Cognetika, 2013).
לימוד אינטנסיבי– התלמיד מנסה לפתור כל תרגיל או דוגמה הקשורה לחומר הלימוד. הציפיות העצמיות של התלמיד הן לדעת כל דבר אפשרי הקשור לנושא, וזה מוביל לחרדה, במיוחד כאשר הוא נתקל בחומר חדש (Cognetika, 2013).
השוואה ותחרות עם חברי כיתה – למרות שקצת תחרות היא בריאה ומעודדת את התלמידים לעשות כמיטב יכולתם, תחרות מוגזמת מפחיתה את רמות האמון שלהם ביכולות שלהם עצמם (Cognetika, 2013).
הרגלי למידה טובים:
להכין את שיעורי הבית בחדר שקט, בשולחן, עם הפסקות קצרות בלבד (במידת הצורך) ובאותה השעה בכל ערב.
השקעת כ-15-20 דקות נוספות כל לילה, בלימוד נושא אקדמי שבו הם מתקשים או שיוצר מצוקה.
הרגלים גופניים טובים: שעות שינה, ארוחת בוקר בריאה, והירגעות (בניגוד לשינון החומר) לפני מבחן.
דיאטה היא נושא חשוב: תלמידים רבים אינם אוכלים ארוחות מסודרות וצורכים מזונות עתירי סוכר וקפאין. קיים גם סיכון להפרעות אכילה. התלמידים יודרכו להתחיל לשמור על יומן אכילה, כאשר יעברו בהדרגה למזונות בריאים יותר, עם דגש על ארוחת בוקר (Ross & Driscoll, 2006).
התלמידים ילמדו מיומנויות לקיחת מבחן: תלמידים ילמדו כיצד להשתמש בזמן הבחינה לטובתם, לקריאה בעיון של כל ההוראות, וניתוח של שאלות נכון/לא נכון ומבחנים אמריקאים (בהם בוחרים מבין מספר אפשרויות לתשובה) (Beidel et al., 1999).
הצהרות עצמיות מכוונות לפתרון בעיות לדוגמה (Meichenbaum, 1988):
״להישאר ממוקד. איך אני יכול לשבור את זה לחלקים קטנים יותר?"
"מה אני צריך לעשות כאן, ומה הדרך הטובה ביותר לגשת לבעיה?"
"מה הם המשאבים שלי – מה אני כן יודע, ומי יכול לעזור לי?"
"רמת החרדה שלי היא כרגע 6. תן לי לראות אם תגבר או תרד; אולי אני יכול להפחית את החרדה לרמה שאיתה אני יכול להתמודד."
נקודה חשובה נוספת היא עידוד עצמי. לדוגמה:
"חכה בסבלנות, אתה בסדר גמור."
"אני לא אדם חרד ('מקרה אבוד'), אני אדם שלפעמים מרגיש חרדה ואני לומד לשלוט בזה."
"זה עדיין קשה, אבל אני מתמודד עם זה יותר טוב מאשר בעבר.”

(c) כל הזכויות שמורות ללובנה מקלדה

מקורות:
Beidel, D.C., Turner, S.M., & Taylor-Ferreira, J.C. (1999).Teaching study skills and
test-taking strategies to elementary school students.The testbusters program.Behavioral Modification, 23, 630-646.
Gregor, A. (2005). Examination anxiety: Live with it, control it, or make it work for you? School Psychology International, 26, 617-635.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s