קנאה

מאת: תמיר גארי

במאה ה-13 שכתב תומאס אקווינס את שבעת החטאים עפ״י הנצרות שדינם מיתה. החטא השישי: קנאה (Invidia) שנעדר מהרשימה המקורית נוסף לאחר מכן בגרסה המודרנית של אקווינס. במאה ה-14 הקדיש דנטה את הפואמה ״הקומדיה האלוהית״ לסקירה נרחבת של שבעת החטאים.

מבין שבעת החטאים קנאה תמיד נגלתה בעיני כחטא הגדול מכולם. אל מול: עצלות, גרגרנות, חמדנות ואף כעס, לקנאה מצטיירים רגשות הרסניים הן כלפי החברה והן כלפי הפרט שכן היא אוחזת בקרבה מספר רב של חטאים מקבילים והנטיות האכזריות שנלוות אליה משחיתות כל חלקה טובה בנפש האדם וגורמות להתנהגות אנטי סוציאלית ומלאת איבה ביחסים שבין אדם לחברו.

קנאה הייתה הרקע לאחד החטאים הראשונים עם בריאת העולם. קין רצח את אחיו בגלל קנאתו על כך שאלוהים קיבל את מנחתו של הבל ואלו שלו נדחתה. יאגו המקנא באותלו לועג לו ומכנה אותו: ״המורי״ (שחום העור) ואותלו מצידו חונק את דסדמונה למוות מתוך רגשות קנאה פרנואידים. קנאתה של איב הרינגטון במרגו צ׳נניג בסרט: ״הכל אודות חוה״ גורמת לה לפגוע במושא הערצתה ולסחוט את הסובבים אותה. קנאתו של אנטוניו סליירי במוצרט למרות ההצלחה המרשימה שלו הביאה אותו למעשי נקם, פגיעה בשמו הטוב של מוצרט ואף לשמועות על מעורבותו במותו של הקומפוזיטור המהולל. שייקספיר גם ראה בקנאה כחטא עוצמתי והעניק לה מקום נרחב ביצירותיו. במחזה ״קומדיה של טעויות״ מדגיש שייקספיר את פרשנותו לקנאה: ״רק הטפשים חסרי הרגשות, אינם יודעים מה פשר הקנאה״. לימים קנאתו של אותלו גם קיבלה את המונח הרשמי: ״תסמונת אותלו״ המתארת קנאה חולנית.

במאה ה-13 קנאה הייתה נחשבת לחטא שדינו מיתה, במאה ה-21 היא ללא ספק מעוררת דיונים פילוסופיים ותאולוגיים, שכן קנאה הינה אחת התכונות הרגשיות הנפוצות בקרב בני האדם בחברה המודרנית ולו הייתה עולה בקנה אחד עם היחס המוסרי, חברתי ומשפטי של המאה ה-13 סביר להניח שאוכלוסיית העולם הייתה מסתכמת בכמה נזירים בודהיסטים. קנאה היא רגש עוצמתי אשר עולה בקרב בני אדם ובעלי חיים כאחד מרגע לידתם. היא מתעוררת בקרב תינוקות אשר נלחמים על תשומת ליבה של אמם ובמאבקים אדיפליים אל מול בן הזוג השני, היא שוכנת בקרב אחים הנאבקים על מעמדם ויחס מצד הוריהם, בין בני זוג על רקע של תשוקה וחשש מאהבת אחר, בין חברים ושכנים, אנשי אקדמיה, בעלי עסקים ועמיתים לעבודה. היא אינה פוסחת גם על הטוב שבאדם וללא ריסון היא אינה מרפה ושולחת גרורותיה לכל עבר.

בתקופת הילדות היא מתבטאת בקנאה חזקה על חלוקת תשומת הלב של ההורים. בתחילה של הילד מול הוריו ולאחר מכן אל מול אחיו, מגורמים תחרותיים הדוחפים את הילד להישגיות אל מול חבריו, מבחינה חומרית, בהצלחה בלימודים ובהתקדמות האישית אשר מתבססת במקרים רבים כבר בתקופת ההתפתחות הראשונית כתוצאה מלחץ של ההורים כלפי הילד לעמוד בסטנדרטים נוקשים. במקרים אלו תרומתם של ההורים ביצירת לחץ מתמיד וקבוע בהצלחה ופרפקציוניזם בקרב הילד היא אדירה ובעלת פוטנציאל להפוך את הילד לאישיות לחוצה ותחרותית הסובלת מאומניפוטנציה או מאידך מתחושות ערך עצמי נמוך, חרדה ודכאון בעקבות כשלונות.

בשלבי ההתבגרות בנוסף לתחרותיות, הישגיות וגורמים חומריים, נלווים גם תחושות של קנאה על רקע מעמד חברתי, רגשות רומנטיים, דימוי עצמי הנובע מרגשי נחיתות פיזיולוגיים הקשורים במשקל הגוף, גובה, התפתחות מינית ומראה כללי חיצוני ומצורך בתחושת שייכות לקבוצה מסויימת המייצגת את האני של המתבגר.

בשלבי הבגרות והבשלות מצטרפות לקלחת הגדושה גם רגשות קנאה על רקע כלכלי, תעסוקתי, אקדמי ורומנטי. המושג: ״הדשא של השכן ירוק יותר״ מעולם לא עוצמתי יותר שכן התחרות בין המבוגרים אינה נופלת במידותיה מאלו של ילדיהם הנאבקים למי יש טלפון שווה יותר. הקנאה המתפתחת אצל מבוגרים נוסקת לגבהים חדשים וחולשת על צורך ילדותי לא פתור להוכיח שגם עתה אני עדיין שווה יותר. שכן המתקנא בביתו המשופץ של שכנו, חבר המקנא ברכבו החדש של חברו הטוב, איש אקדמיה במאמר או מחקר יוצא דופן של קולגה, חבר לעבודה במשרה הנחשקת של עמיתו, גבר או אישה המקנאים לבני זוגם וכן דוגמאות רבות נוספות. אך בעוד הקנאה ״התמימה״ של הילדים מסתכמת בדרך כלל בהקנטות, השוואות ויצרים תחרותיים, הקנאה בקרב המבוגרים עלולה להעביר אותם על דעתם ולגרום להם לבצע מעשים פוגעים והרסניים בעלי השלכות מרחיקות לכת.

חז״ל אמרו ״קנאת סופרים תרבה חוכמה״. וכוונתם הייתה שהתחרות אותה מייצרת הקנאה גורמת לאנשים להשקיע יותר בהשכלתם. אך היכן עובר הקו הדק בין הרצון להתפתח ולהתקדם לבין רגשות הרסניים הנלווים לרגשות הקנאה? הפסיכולוג דניאל גולמן וצוות מומחים בדקו יחדיו עם הדלאי למה את מקורם והשפעתם של רגשות הרסניים כדוגמת קנאה וכיצד ניתן להתגבר עליהם. לפי הגישה הבודהיסטית ניתן להתגבר על רגשות מסוג אלו באמצעות מדיטציה ושינוי רגשות שליליים כגון: שנאה, כעס וקנאה לפני שהם עולים ברגשות של: חמלה, נדיבות ואהבה. גולמן מתייחס לקנאה כאל רגש משני הנובע משלושת הרגשות: כעס, פחד ועצב. בנצרות הקתולית קיימות שבע מעלות טובות המקבילות לשבעת החטאים ובאופן פואטי למדי המקבילות לקנאה הן: סלחנות ושלווה.

בספרו ״לא רציונלי אבל לא נורא״ מספר פרופ׳ דן אריאלי על רגשות הקנאה שהתעוררו אצלו מעת לעת כאשר שמע או קרא על הצלחה מסחררת של קולגה. רגשות אלו דווקא הובילו אותו להגביר את מאמציו במטרה להצליח יותר. במקרה של אריאלי פתגם חז״ל בהחלט קלע למטרה, אך לעומת זאת במקרים רבים אחרים בעולם האקדמיה אנו יכולים להבחין בחוסר פרגון, זלזול ופגיעה מכוונת בסיטואציות של הצלחה יתרה. הניסוי החשוב של סטנלי מילגרם אשר בדק את נושא הציות לסמכות בעקבות המאורעות של השואה, היה ללא ספק אבן דרך בפסיכולוגיה החברתית, אך הביקורת שבאה לאחריו גרמה למילגרם לאבד את משרתו הנחשקת באוניברסיטת ייל ולסיים את הקריירה שלו במוסד אקדמי בינוני למרות היותו אחד החוקרים המוכשרים והחשובים של המאה העשרים. גם מחקרו המפורסם של הפסיכולוג פרדריק סקינר על התניה אופרנטית התקבל בשאט נפש בקרב הקולגות שלו ולימים אף נפוצו שמועות זדוניות כי סקינר ערך ניסויים דומים על בתו התינוקת במשך שנתיים. מקצועות הפסיכולוגיה לעולם לא רוו יותר מדי פרגון ונחת ומשחר ימי הפסיכואנליזה של פרויד נוצרה חלוקה למחנות המתנגחים ועולבים זה בגישתו של זה. דווקא במקצועות הטיפוליים שאחריותם לבריאות הנפש של האדם כה רבה לא חסרו התנצחויות אשר נמשכות עד עצם היום הזה ומונעות שיתוף פעולה חשוב לרווחת המטופלים.

קנאה אם כן היא רגש נורמטיבי ואנושי, במהלך החיים היא בלתי נמנעת וסיכויינו להתקל בה מפעם לפעם גבוהים. לקנאה יתרון בכך שהיא מסייעת לאדם לדחוף את עצמו להישגיות גבוהה יותר ולשאוף להתקדם בחייו. קנאה מתקיימת כמעט בכל סיטואציה בה קיים יתרון ברור לאדם אחר בין אם שכלי, חומרי, פיזי או בריאותי. כל עוד אנו לומדים להשתלט על רגשות הקנאה שלנו ולנווט אותם לכיוון עשייה וצמיחה, הרי זה משובח, אך כאשר אותם רגשות תופסים מימד הרסני, הם עשויים לפגוע אנושות בחיינו תוך יצירת מערך תחרותי ובלתי מתפשר על כל דבר ודבר. לכל רגש יש מקום כל עוד הוא מתבטא בצורה רציונלית ומסייע להתפתחות האדם. ברגע בו הוא עובר את הקו העדין בין צמיחה להרסנות הוא מאבד ממשמעותו. לחיות עם קנאה היא דבר נוקשה ומכאיב, מאידך להשתמש בה למינוף יכולותינו האישיות תוך שמירה על דפוסי התנהגות תקינים ואחראים תתרום ליעילותה. התובנה כי אנו בני אנוש ואיננו חייבים להיות מושלמים תסייע רבות בהתבוננות על החיים. לכל אדם החולשות שלו ואין זה אומר כי אם דבר אחד מצליח, אזי הוא טוב בהכל. לדעת ולהסתפק במה שאנו, לקבל ולאהוב את עצמנו כפי שאנחנו הינה תכונה חיובית ונרכשת. זו לא בושה לקנא אבל זו בהחלט בושה לפגוע באדם אחר ממניעים של קנאה. במקום להשוות את עצמכם לאחרים התבוננו וגלו מה אתם אוהבים ומוקירים בעצמכם. העצימו את עצמכם באמצעות חיזוקים חיוביים על הישגיכם ותכונותיכם החיוביות והשתדלו להמנע מהמרדף הבלתי פוסק אחר התחרות הבאה.

פייר דה קוברטן ממייסדי המשחקים האולימפיים אמר: ״הדבר החשוב ביותר במשחקים האולימפיים הוא לא הנצחון אלא לקחת בהם חלק.״

(c) כל הזכויות שמורות לתמיר גארי

ביביליוגרפיה:

הקומדיה האלוהית מאת: דנטה אליגיירי

קומדיה של טעויות מאת: ויליאם שייקספיר (1594)

אותלו מאת: ויליאם שייקספיר (1604)

קנאת סופרים תרבה חוכמה מאת: חז״ל (מסכת בבא בתרא)

רגשות הרסניים מאת: דניאל גולמן הוצאת מודן (2003)

לא רציונלי אבל לא נורא מאת: דן אריאלי הוצאת כנרת זמורה ביתן, דביר (2010)