קנאביס ותרופות אנטי דכאוניות

קנאביס ותרופות אנטי דכאוניות

מאת: תמיר גארי

בעידן בו יותר ויותר אנשים צורכים קנאביס ולצד עישון מריחואנה משתמשים במקביל גם בתרופות פסיכיאטריות עולה שוב השאלה על השילוב בין השניים. מתצפיות, עדויות של משתמשים ומספר המחקרים שנעשו, בהחלט אפשר לומר כי במקרים רבים השילוב בין קנאביס לתרופות אנטי דכאוניות אינו מומלץ!

קנאביס הוא סם פסיכו-אקטיבי המדכא ומאיט את פעילות המוח, דבר שגורם לפגיעה במעבר התחושות אל המוח. החומר הפעיל בקנאביס הוא THC והוא משפיע בעיקר על רצפטור (קולטן) CB1. רצפטור CB1 נמצא בשני איזורים במוח.  בבאזל גנגליה אזור המשפיע על התנועה המוטורית, למידה ורגשות ובמערכת הלימבית האחראית לקשר הרגשי ולזכרונות. די בעובדה זו כדי להבין שלהשפעת THC על המוח חשיבות רבה. אנשים המשתמשים במריחואנה מודעים היטב לפגיעה בזכרון ולתחושת חוסר המיקוד.

לתרופות נוגדות הדכאון ממשפחות: SSRI, SNRI, TCA, MAOIs, תפקיד חשוב בהעלאת ריכוז הנוירוטרנסמיטורים (מוליכים עצביים) בסינפסה כדי שהשפעתם על התאים העצביים הבאים אחריהם תהיה תקינה. ישנם שלושה נוירוטרנסמיטורים אשר אחראים על מצב הרוח שלנו והם: דופאמין, סרוטונין, ונוראפינפרין. במחקרם של Zalesky ושות׳ (2012), נמצא כי בקרב מבוגרים אשר צרכו THC באופן קבוע, הם סבלו מפגיעה בקישוריות העצביות הקשורות בזכרון, עירנות, מודעות ועיבוד נתונים. מחקר נוסף הנערך ע״י  Patton ושות׳ (2002), מצא ששימוש קבוע במריחואנה משפיע על תחושות דכאון ודאגנות. מחקרים אלו מחזקים את הרעיון שמפגש בין THC לבין תרופות נוגדות דכאון בקולטנים אינו מומלץ מאחר וזה עשוי להגביר את תחושת הדכאון והסימפטומים הנלווים. לתרופות ממשפחת מעכבי מונואמין אוקסידאז (MAO) ולתרופות ממשפחת הטריציקליים (TCA) השפעה סימפטומטית קשה יותר מאשר לתרופות ממשפחת ה-SSRI ו- SNRI בשילוב קנאביס, אך גם הן אינן חפות מתופעות לוואי ואף עשויות להוביל לסינדרום סרוטונין.

שימוש מוקדם במריחואנה אצל צעירים נמצא כגורם אפשרי לסכיזופרניה. לקנאביס מגוון רחב של השפעות נפשיות על בני האדם. חלק מהמשתמשים מעידים על התקפי חרדה ובמקרים מסויימים אף קיימים דיווחים על דלוזיות (מחשבות שווא) והלוצינציות (הזיות). כשם שתרופות משפיעות באופן שונה על בני אדם כך גם קנאביס עלול להשפיע באופן שונה על כל אחד ואחת. בעוד חלק ידווחו על תחושות אופוריה והקלה אחרים עשויים לחוש דכדוך, פאניקה וחוסר שקט. סביר להניח כי בקרב אנשים שבמשפחתם קיימת היסטוריה פסיכיאטרית, התגובה לקנאביס  תהיה שלילית, לכן גם השימוש בו במקביל לטיפול תרופתי פסיכיאטרי גורם לתגובות אשר עלולות להחמיר את המצב. חלק מתופעות הלוואי אשר צוינו בקרב משתמשים הן: דפיקות לב מהירות, סחרחורת, חרדה, פאניקה, טשטוש, בחילה ובלבול. השימוש המקביל גורם להקצנה בסימפטומים ולהפחתת השפעתה של התרופה מייצבת מצב הרוח. במקרים כאלו נאלצים הפסיכיאטרים להעלות בצורה משמעותית את המינון של הטיפול התרופתי.

אין ויכוח על כך שחוקרים ממשיכים לגלות את היתרונות בקנאביס רפואי המאפשר הקלה במחלות כגון: ניווין שרירים, אלצהיימר, פרקינסון, מחלות אונקולוגיות, קרוהן, איידס, תסמונת טורט ועוד. קנאביס נמצא גם כמסייע לסובלים מפוסט טראומה (PTSD), אך כמו לכל תרופה גם לקנאביס ישנם חסרונות רבים. אדם הסובל מדכאון לא רק שעלול להעצים את תחושת הדכדוך בעקבות השימוש, אלא גם להגביר את תחושות החרדה הנלוות לדכאון. אנשים הסובלים מדחיינות ומתנהלים בקצב איטי, ימצאו את עצמם מתקשים לבצע מטלות שבעבר נראו להם פשוטות ואנשים שעבודתם דורשת דיוק וריכוז גבוה יתקשו לבצע את מלאכתם כהלכה. אך החסרון המרכזי הוא במקרים של הפרעות נפשיות בשילוב עם תרופות פסיכיאטריות מאחר ולשניהם השפעה ישירה על הכימיה במוח. אם אכן המצדדים בקנאביס מבקשים לראות בו כמוצר בעל סגולות ריפוי, רצוי שגם הם יבינו את הרציונל העומד מאחורי העובדה שתרופה בין אם צמחית או כימית, אין בה שום הגיון כאשר נוטלים אותה ללא סיבה בריאותית מוצהרת. אם אכן לקנאביס סגולות מרפא, היה רצוי כי אלו שנזקקים לו מסיבות בריאותיות יצרכו אותו לפי מינון המוסכם על ידי אנשי הרפואה. כאשר אדם שותה כוס יין אדום מספר ימים בשבוע, הוא אינו פוגע בעצמו שכן גם ליין אדום מייחסים תכונות רפואיות חיוביות. אך אם אותו אדם יחל לשתות בכל יום לשוכרה, מצבו הבריאותי והרגשי ייהרס בהדרגה. גם בקרב אלו שרוצים להנות מתחושת היי, שאלת המינון תקבע ללא צל של ספק את ההבדל בין הנאה חיובית לבין הרס של חייהם וזאת על אחת כמה וכמה בקרב אלו הנעזרים בטיפול תרופתי.

לכן אם אתם נוטלים תרופות מרשם, עליכם לידע את הפסיכיאטר או הרופא המטפל בכדי למנוע נסיגה בטיפול ולקבל את חוות דעתו המלאה בגין השילוב של השניים. ההמלצה הרווחת בקרב אנשי מקצוע היא שבתקופת הטיפול התרופתי מומלץ להמנע משימוש בסמים ושתיית אלכוהול וכן להפחית במשקאות ממותקים או משקאות המכילים קפאין. גם לתזונה נכונה יש קשר ישיר בין המצב הפיזיולוגי ותרומתו למצב הרגשי.

אני בהחלט מודע לעובדה כי אנשים השרויים במצב רגשי קשה מתקשים להמנע מחומרים ממכרים אותם הם רואים כמקלים על מצבם. למעשה בהפרעות נפש רבות קיימת נטייה להתמכר בקלות יתרה לחומרים כאלו, כי הם מסייעים לחולה לברוח מהרגשות שלו ולהמנע מהתמודדות עימם ועם הסימפטומים הלא קלים. אך כאן בדיוק נמצאים גם חסרונותיהם, שכן השפעתם של חומרים ממסטלים, אינה מעניקה הזדמנות שווה למטופל להתמודד עם ההפרעה הרגשית ממנה הוא סובל ולמעשה הם משמשים אותו כאמצעי בריחה והינתקות מהרגשות והסיטואציות הנקרות בדרכו. מצב זה מוביל לדפוסי התנהגות של הימנעות במקום התמודדות ובכך משמרים את הבעיות במקום לפתור אותן. הימנעות מפתרון בעיות אולי מסייעת בטווח הקצר, אבל בטווח הארוך היא משמרת את הקשיים ולא נותנת להם מרגוע.

לסיכום:

רצוי שטיפול תרופתי פסיכיאטרי יהיה נטול חומרים שאינם חלק ממתכונתו. שילוב בין חומרים עלול להפריע למהלכו התקין של הטיפול ובמקרים מסויימים אף לפגוע בצורה קשה במטופל. התמכרות לחומרים פוגעת ביכולתו של האדם לשקם את חייו ולהתגבר על מכאוביו. הרגיעה המיידית שהם מעניקים הינה זמנית ולכן יש צורך בתחזוקה קבועה על מנת לשמר אותה. כשם שטיפול תרופתי אינו נועד להחליף טיפול רגשי אלא לסייע לו, כך גם הקנאביס מאבד ממשמעותו כאשר הוא הופך לאמצעי של הימנעות ושימור הבעיה. לכל חומר בסופו של דבר יש יתרונות וחסרונות וכאשר הוא בא במגע קבוע עם גוף האדם ללא כל בקרה ותכלית הוא חסר ערך ואף מזיק.

(c) כל הזכויות שמורות לתמיר גארי

ביביליוגרפיה:

                                  2002 :Cannabis use and mental health in young people– George C Patton

Effect of long-term cannabis use on axonal fibre connectivity– Andrew Zalesky, Nadia Solowij, Murat Yücel, Dan I. Lubman, Michael Takagi, Ian H. Harding, Valentina Lorenzetti, Ruopeng Wang, Karissa Searle, Christos Pantelis, Marc Seal: 2012