מאמר חדש: ההורים כמודל לחיקוי

ההורים כמודל לחיקוי

מאת: תמיר גארי

לכל אחד מאתנו בתור ילד הייתה דמות נערצת אותה רצינו לחקות בכל דרך אפשרית. אם בלבוש, חיקוי טון הדיבור, חלומות בהקיץ על יכולות לרחף ולהשמיד אוייבים או נסיכה שגרה בארמון עם צמה שמשתלשלת עד אין קץ. אותם מודלים ממשיים ודמיוניים משרתים אותנו נאמנה בשלבי ההתפתחות. חלקם העניקו לנו אפשרות לחלום, לפתח ציפיות ולשאוף להישגים, אחרים העניקו לנו תחושת העצמה וכוח להאמין בעצמנו וביכולתנו לעשות הכל.

עם תהליך ההתבגרות המודלים בחיינו משתנים מעת לעת ומתאימים את עצמם להתפתחות הקוגנטיבית והרגשית שלנו. אם בילדות הדמויות לחיקוי היו סופרמן או טינקרבל, בשלבי ההתבגרות הראשונים הדמויות לחיקוי כבר יהיו פחות דמיוניות ויותר מציאותיות כגון: שחקני כדורגל, זמרים או זמרות, שחקני קולנוע וכו׳. בהגעה לשלבי הבגרות המתקדמים הרציונאל של הילד המתבגר כבר מחפש לעצמו מודלים, אשר יהוו השראה לקראת הגעתו לבשלות והצורך האישי שלו כאדם בוגר להתמודד עם אתגרי החיים תוך השלכות חברתיות, אישיות וכלכליות. דמויות אלו עשויות להיות מתחומי הפוליטיקה, בידור, ספרות, מקצועות חופשיים וכיו״ב.

באמצעות חיקוי אנו משפרים מיומנויות אישיות וחברתיות. הרצון הבסיסי להתקבל ולהיטמע בקבוצה חברתית מובילה אותנו גם כאנשים בוגרים, להתאים את עצמנו ולהיעזר במודלים לחיקוי. בני אדם ישתמשו בפעולת החיקוי, כאשר למדו כי דרך התנהלות מסויימת הם יכולים לזכות במשוב חיובי. השתייכות לקבוצה חברתית דורשת מצידה התאמה של האינדיבידואל לערכים שלה. בעוד קבוצת אוהדי כדורגל תתנהל בדרך אחת, קבוצה של חובבי מוסיקה קלאסית ואומנות תתנהל באופן שונה. אין ספק כי אלמנט הלחץ החברתי אשר נדמה כי הוא משפיע בעיקר על ילדים ובני נוער, אינו פוסח עלינו גם כמבוגרים. הצורך בשייכות מביא אותנו פעמים רבות להתנהג בדרך שונה לחלוטין מהדרך בה אנו מכירים ובמטרה לרצות ולהתרצות. כמובן שהלחץ הזה גדול במספר מונים, כאשר העניין נוגע לגילאים הצעירים שם מאבק ההישרדות החברתי הנו משמעותי ביותר.

בסיטואציה זו הורים רבים חשים, כי ילדיהם אינם צועדים בדרך אותה התוו ואינם מבינים כיצד הם מתנהגים בצורה שונה לחלוטין מהחינוך אליו הם הורגלו בבית. הלחץ החברתי  דוחף את הילד לזנוח את המודלים החיוביים בבית הוריו ולמצוא אחרים בהם הוא רואה כיתרון. חוויות המשרתות את הצרכים שלנו ואשר הניבו לנו חיזוקים חיוביים, יעצימו את הצורך באימוץ הרגלים נרכשים מהמודלים הסובבים אותנו. חלק מאותם מודלים עלולים להיות בעלי השפעה שלילית, אך מאחר והם מזינים את המאווים החברתיים והאישיים ההשלכות שלהם נעשות זניחות. מצב זה מביא מספר לא מבוטל של ילדים לבלות במקומות מפוקפקים ולצד גורמים שליליים, דבר שתורם להתדרדרות מוסרית ופגיעה בנורמות החברתיות. הנפגע העיקרי בסופו של דבר הוא הילד, אשר בעקבות מעשיו עלול להגיע לשפל המדרגה. אדם בוגר או ילד, אשר למדו כי שתייה לשוכרה והתנהגות עבריינית, תניב להם מעמד חברתי גבוה יותר, יעמידו את עצמם בסיטואציות אלו מתוך כמיהה למקובלות. התרוצצות ברחוב והתעסקות במעשי קונדס, דיאטה קיצונית שפצחה במשותף בקרב מספר נערות אשר החליטו על רזון של מודל מסויים, נהיגה פרועה, אונס קבוצתי, שתיית אלכוהול ועישון, הם רק חלק מהמצבים אליהם הם עלולים להגרר.

הפסיכולוג אלברט בנדורה מהוגי תיאוריית הלמידה החברתית-קוגנטיבית, טען כי חלק גדול מההתפתחות והלמידה בחיינו נעשית תוך צפייה באנשים סביבנו וחיקויים. בעקבות זאת רוב ההתנהגויות אשר אנו מציגים נרכשים כתוצאה מהשפעה של אותם מודלים.

בכל אותם שלבי ההתפתחות של הילד המודלים החזקים והזמינים ביותר המובילים אותו בדרכו מרגע צאתו לאוויר העולם ועד הגעתו לבשלות הם הוריו. מפתיע לגלות כי הורים רבים מוותרים על זכות זו בכך שאינם מעניקים לה את העוצמה הראויה בהכוונה וצעידה משותפת לצד הילד באתגרים עמם הוא נאלץ לקחת חלק. האחריות שלנו בתור הורים אינה מסתכמת בחינוך ודאגה לרווחת הילד אלא גם בלקיחת אחריות מעשית על הסביבה החברתית, סיוע בבניית בטחון עצמי לצורך בניית אישיות חזקה ועצמאית וראייה חברתית מאוזנת אשר תלמד את הילד להציב את טובתו האישית ולפעול לפי הנורמה החברתית המקובלת על פני לחצים חברתיים-סביבתיים. היעדרות ההורים מחייו הפעילים של הילד, משמע הזנחתו לגורמים חיצוניים שבשלב זה ינצלו את המצוקה הרגשית שלו ויהוו השפעה שלילית. סיטואציה זו משולה לטייס ללא נווט. כמדריכים אחראים אנו שואפים לבנות את בטחונו העצמי בדרכו לעצמאות, אך בד בבד נדרשים לנווט על מנת למנוע כמה שפחות מהמורות בדרך.

עלינו לזכור, כי הילד הוא בבואה תורשתית והתנהגותית של הוריו ובעוד אנו עסוקים בטרדות היום יום המלווים במתחים, כעסים ומשברים למיניהם, הם מתבוננים ולומדים מאיתנו כיצד יש לחוש ולהגיב. הורים, אשר עושים מאמץ למגר תופעות של אלימות אך בד בבד נוקטים בגישה אלימה בבית כלפי בני המשפחה, מעמידים את הילד במצב פרדוקסלי. חוסר שביעות רצונה של אם ממשקל גופה והתעסקות אובססיבית בנושא, סביר להניח כי תייצר אצל בתה תחושות זהות. קללות, גסות רוח, חוסר אמפתיה לזולת, תוקפנות, אי יכולת להתמודד במצבים רגשיים הם רק חלק ממכלול תהליכי החיקוי והלמידה בעלי השפעה מכרעת על התפתחות אישיותו של הילד והשתלבותו בחברה. הפנו את תשומת לבכם לדרך בה אתם מתנהלים לצד ילדיכם ושנו את ההרגלים במידה ואתם מוצאים אותם כאנטי חברתיים. ילדים אשר יחושו כי הדמות ההורית אינה דומיננטית מספיק, הם בעלי נטיה חזקה לחוש אבודים וסביר להניח, כי יחפשו לעצמם מודלים אחרים לחיקוי.

אנו כהורים יכולים להיות גיבורי הילדות הטובים ביותר של ילדינו. לעמוד לצידם כדמות חזקה, תומכת וראויה לחיקוי. למילים ולמעשים שלנו יש השלכות הרות גורל על הדרך בה הם יבחרו לנהל את חייהם. אם קיים רגע אחד בו אנו כמבוגרים יכולים לממש את פנטזיות הילדות שלנו, הוא להיות אותה דמות נערצת וראויה לחיקוי, רגע זה נולד יחד עם ילדכם. תהיו הסופרמן שלו, הטינקרבל שלה על כל אמות המידה החיוביות וברגע אחד תהפכו מהורים גם לגיבורים ראויים כמודל לחיקוי והערצה.

(c) כל הזכויות שמורות לתמיר גארי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s