מאמר חדש: אנקופרזיס | אנורזיס

אנקופרזיס | אנורזיס

 
 
מאת: תמיר גארי

אנקופרזיס (היצטאות)- התלכלכות חוזרת ונשנית של הבגדים בצואה, בקרב ילדים הנמנעים או מתקשים בעשייה בשירותים. תופעה זו מתרחשת גם אצל מתבגרים ואנשים בוגרים, אך שכיחה יותר בקרב ילדים. בנים סובלים פי שלוש מאשר בנות.

אנורזיס- דליפת שתן בלתי רצונית במהלך היום או הלילה בבגדים התחתונים.

תופעות אלו גורמות למבוכה וכעס רב בקרב הורים ולסבל גדול ותסכול של הילד. הסבל מתבטא גם בעקבות הריח הרע המופץ בתהליך ומציב את הילד בסיטואציה חברתית לא פשוטה. אחת הסיבות המרכזיות לתחושות המתח והתסכול של ההורים, הוא החשש מאי שילובו של הילד בגן הילדים העירוני, הדורש כי כל הילדים יהיו גמולים. בעוד בגן פרטי המטפלות דואגות להחליף את חיתוליהם ובגדיהם כמה פעמים שנדרש, לגנים העירוניים חוקים נוקשים בנושא. החשש מהישארותו שנה נוספת בגן פרטי או מהצורך להגיע לגן בכל פעם שהוא עושה את צרכיו על מנת להחליף לו או לחלופין לקחת אותו הביתה מייצרת הרבה מתחים ותסכול הנובעים מהמבוכה והתחושה כי התהליך ההתפתחותי מתעכב.

בעוד חלק מהילדים ירוקנו את כל הצרכים בפעם אחת, השאר ירוקנו בכמויות קטנות ולאורך כל היום. חלקם יעדיפו להתעלם מהמעשה ולהמשיך להסתובב עם תחתונים מלוכלכים ומלאים השאר יעדיפו להסתיר .ילדים איסטניסטים (אובססיביים לנקיון, רגישים לאי סדר ולכלוך) יחושו גועל ממצבם ויידרשו שינקו אותם באופן מיידי.

תופעה זו עלולה להמשך על פני חודשים ואף שנים אם לא תטופל על ידי גורמים מקצועיים.

היצטאות נגרמת מגורמים פיזיולוגים ופסיכולוגיים.

הגורם הפיזיולוגי נוצר בעקבות עצירות או התאפקות של הילד, אשר גורמת למים בצואה להיספג במעי הגס, מה שמביא להתקשות של הצואה והרחבת המעי הגס ובעקבות כך זליגה של צואה רכה מסביב לצואה הקשה החוסמת את החלחולת, דבר הגורם להתלכלכות התחתונים. התקשות הצואה גורמת לכאבים קשים בתהליך עשיית הצרכים. החשש מהכאב מונע ממנו לשבת על השירותים. כאשר הבעיה נגרמת ממניעים פיזיולוגיים, ההמלצה הרווחת היא: טיפול בתרופות משלשלות, הקפדה על עשיית צרכים לאחר ארוחות ובמקרים מסויימים ריקון המעי הגס.

גורמים פסיכולוגיים נוצרים בעקבות חרדה של הילד להיפרד מן הצואה כאשר הוא רואה אותה כחלק בלתי נפרד מגופו, כתוצאה מלחץ מסיבי של ההורים בתקופת הגמילה מחיתולים, שינויים חברתיים ורגשיים כגון: מעבר דירה, החלפת בית ספר, אובדן, גירושים, אירוע טראומטי, פחד מישיבה על האסלה ומאבק רגשי של הילד לבין הוריו על עצמאות והשגת שליטה. ילדים מופנמים אף עשויים לשחק עם הצואה ולמרוח אותה.

טיפול:

מאחר ובמקרים רבים החשש של הילד נובע כתוצאה מחשש להיפרד מהצואה אותה הוא רואה כחלק בלתי נפרד מגופו, כדאי להשתמש באמצעים ויזואליים בדוגמת ציור או תמונה של פנים הגוף. בעזרת הציור המחישו לילד את התהליך אותו עובר האוכל מהרגע בו הוא מגיע אל הפה, כיצד הוא עובר בושט, מגיע אל הקיבה, מתפרק באמצעותה ומגיע בסופו של דבר אל פי הטבעת. הסבירו לילד מהי חשיבותו של האוכל, אשר מתפרק על חלקיו הטובים בגופנו ומפריש את ״הזבל״ החוצה.  ברגע בו יבין, כי למעשה החלקים הטובים אינם עוזבים את גופו ורק ״הרעים״ יהיה לו קל יותר להפרד.

בסיטואציות בהן הילד מביע חשש מהאסלה, ניתן לעודד אותו לשבת על מתקן המותאם לילדים ובהדרגה לעבור לישיבה מלאה על האסלה. שבו לצד הילד והפכו את חווית השהייה בשירותים למהנה. קראו לו ספרים, שחקו משחק או חישבו על כל דרך אחרת, אשר יכולה להעסיק את תשומת לבו בצורה חיובית במהלך השהות שם. למרות חוסר הרצון לשבת לצד הילד בשירותים, השתדלו להפגין נינוחות.

במידה והילד כבר עשה את צרכיו בתחתונים, עודדו אותו לגשת לשירותים ולהשליך לשם את הצואה ולהפרד ממנה. אם הילד הביע רצון לעשות כן מיוזמתו, שבחו אותו.

אם הילד מסרב ללכת לשירותים ומתעקש לעשות את צרכיו בתחתונים, לוו אותו לשירותים על מנת שיעשה את הצואה במכנסיו שם. ישנה חשיבות גבוהה לכך שהילד ילמד שלא משנה היכן הוא עושה את צרכיו, המעשה חייב להתבצע בחדר השירותים.

למרות התסכול הרב, המבוכה והכעס, המצטברים אצל ההורים, חשוב להמנע מעונשים, איומים ויצירת רגשות אשם או בושה אצל הילד. הסבירו לו בצורה רגועה את ההשלכות למעשיו ועודדו אותו להראות בגרות בכך שיישב על האסלה.

במקרים לא מועטים משתמשים הילדים בעשיית הצרכים כאקט של שליטה ומאבק על עצמאות. הילד מבין כי באמצעות הצרכים הוא שולט גם על רגשותיהם של הוריו וגם על גופו שלו. תחושה זו מעניקה לו עוצמה אדירה המשרתת את האגו שלו. במצב זה כעס של ההורים יביא לתוצאה הפוכה.

הבושה המלווה את ההורים בעובדה שילדם אינו מסוגל או רוצה לעשות את צרכיו בשירותים והצורך התמידי בנקיון, מביא אותם ליצירת לחץ מסיבי ותובענות אשר רק מגבירה את המתח ומייצרת קיבעון במעשיו. לכן ההפך הוא הנכון. השתדלו למרות הקשיים להוריד את רמת המתח בבית, המנעו מלחץ מיותר שלא יתרום לדבר. דווקא התעלמות היא הטקטיקה הטובה ביותר כדי להמחיש שאיננו עושים מכך עניין.

שתפו את הצוות החינוכי בבעיה ובקשו מהם לסייע בשעות בהן הוא נמצא תחת חסותם. תתפלאו לגלות, כי גם גננות רבות בשירות העירוני, מנוסות בבעיה וכבר התמודדו עמה מספר רב של פעמים ובניגוד לדעה הרווחת, הן מקבלות באהבה גם ילדים הסובלים מתופעות אלו.

הדריכו את ילדיכם כיצד לשמור על היגיינה בריאה והסבירו להם בצורה נינוחה את המשמעות של גוף נקי.

חיזוקים חיוביים הם הכרח. ברגעים בהם אתם רואים את הילד עושה מאמץ או מביע עניין בעשיית הצרכים באסלה ושבחו אותו על כל נסיון קטן.

ילדים הסובלים מעשייה בתחתונים מעידים על מצוקה רגשית, לכן מומלץ בחום בנוסף לתמיכה רגשית, גם לבלות זמן איכות חשוב עם הילד בייחוד במשפחות עם מספר ילדים.

זכרו לתזכר את הילד בצורה רגועה ללכת לשירותים.

שאלת ״השוחד״ עולה פעמים רבות. ובכן כמובן שעדיף להשתמש באמצעי חיזוק כגון תשבוחות מאשר פרסים. אך ניתן לשלב גם טבלה בה ירוויח הילד בכל פעם שיעשה את צרכיו באסלה מדבקה ובסופו של שבוע יוכל לקבל דבר מה. הייתי ממליץ להציע לילד כי הפרס יהיה בצורת זמן איכות עם הוריו.

מומלץ להסתייע באנשי מקצוע לצורך קבלת ייעוץ, אך במקרים בהם העניין מחמיר או נמשך זמן רב, כדאי להגיע עם הילד לטיפול רגשי או דיאדי מאחר וישנו סיכוי גבוה, כי גם מיומנויות רגשיות אחרות ניזוקו בתהליך.

ילדים רבים אשר חוו אירוע טראומטי חוזרים להרטיב. תופעה זו הינה תגובה רגשית פוסט טראומטית קשה ודורשת התערבות טיפולית ויחס חם ומחבק מצד ההורים.

מאחר ולתופעות אלו יש במקרים רבים קשר ישיר לשינויים רגשיים אשר עברו על הילד בצורת: גירושים, מוות, אח או אחות חדשה וסיבות נוספות אותן ציינו בהתחלה, עלינו להקפיד על סביבה רגשית רכה ומבינה, הענקת טיפול תומך ומאמץ לשמור על רוגע בסביבת הילד גם כאשר התנאים בבית לא בהכרח מאפשרים.

לסיכום

התנתקות רגשית מהמבוכה ופנייה ממוקדת לעבודה תומכת עם ילדיכם תכשיר את הקרקע לפתרון הבעיה. הכרה של השעון הביולוגי ושפת הגוף תאפשר לכם לזהות את הצורך שלו בשימוש בשירותים ותסייע לכם לכוון אותו. היפטרו מהכעס והציגו לילד חזות אחראית, עקבית ומבינה במטרה לשמש לו מודל חיובי להתמודדות ויכולת התגברות על מצוקות, גם אם נדמה לכם כי הוא משתמש בצרכים ככלי לניגוח ושליטה.  הדרך הטובה ביותר לצורך הבנת הצרכים הרגשיים של ילדיכם היא רוגע והרבה סובלנות.

(c) כל הזכויות שמורות לתמיר גארי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s