מדינה בהפרעה

מאת: תמיר גארי

גם אני הייתי מאותם ילדים שאמא שלהם אמרה להם כשהיו קטנים, שכאשר אני אגדל לא יהיו יותר מלחמות ולכן גם לא יגייסו אותנו לצבא. בעוד פחות משנה הבת של מתגייסת לצבא בתקופה הקשה ביותר שישראל ידעה מאז הקמתה. למעלה מ-800 חיילים הרוגים, 101 חטופים, חלקם כבר אינם בין החיים עדיין נמצאים במנהרות החמאס, הצפון עולה בלהבות מטילי חיזבאללה ואזרחי מרכז הארץ נעים ונדים בין אזעקות לבין פיגועי טרור. בקושי שנתיים חלפו מאז שמגפת הקורנה השתלטה על חיינו ופגעה באופן רגשי וחברתי במאות אלפי ילדים אשר עדיין מנסים להתאושש ולשקם את חייהם בחזרה והנה הגיע השביעי לאוקטובר והכניס את כולנו לטלטלה הקשה ביותר שאפילו בסיוטים הגדולים ביותר שלנו, לא יכולנו לדמיין אותה. ככל שהתרחבה המלחמה, היה לי ברור שמלבד הנזקים המידיים שהתבטאו בעליה נרחבת בהיקף החרדות, זו רק קריאת הפתיחה לקראת משבר נפשי עמוק בקרב האוכלוסיה שכן כל הסיטואציה הכניסה מדינה שלמה לטראומה, שלא לדבר על אלפי חיילים, ניצולי נובה, שורדי פיגועים ובני משפחותיהם אשר סביר להניח שמרביתם יסבלו גם מפוסט טראומה. בחודשים האחרונים ועם התעצמות המלחמה גם בגזרה צפונית, יותר ויותר ילדים ומתבגרים, מגיעים לטיפול עם תלונות על חרדות קשות. רבים מהם חזרו לישון עם ההורים ולהרטיב במיטה. הם נמנעים מפעולות בסיסיות, ההתמכרות למסכים העצימה ואיתה גם הקשיים בויסות הרגשי. ישנם הורים לא מעטים אשר משוכנעים כי בגלל שילדיהם לא נחשפו לתכנים הקשורים למלחמה אין להם קשיים אך הם מתעלמים מהעובדה שמלבד החשיפה התקשורתית הזמינה בלחיצת כפתור, הם גם מושפעים רגשית ממצבה של החברה כולה. גאבור מאטה, הרופא היהודי-קנדי, שסבו וסבתו נרצחו באושוויץ ומשפחתו נמלטה מהונגריה, משתף בספרו ״תודעות מפוזרות״ כי מספר ימים לאחר כניסת הנאצים להונגריה, אימו פנתה לרופא הילדים והתלוננה שהוא אינו מפסיק לבכות. הרופא אמר לאימו, שכל התינוקות היהודים תחת טיפולו סובלים מהתקפי בכי ואי שקט. מאטה מעלה בתבונה את העובדה שתינוקות אלו כלל לא היו מודעים למתרחש בקרב הקהילה היהודית אך עדיין התסמינים של החרדה בלטו בצורה חזקה. הסיבה לכך הוא טוען, היא ההעברה של הוריהם בעקבות החרדות שלהם מהמצב. ישנם לא מעט מחקרים בולטים המעידים באופן חד משמעי, על הפגיעה בקולטני האנדורפינים והדופמין בקרב תינוקות וילדים אשר הוריהם סבלו מדכאון או חרדה. תפקידם של קולטנים אלו הוא להגביר את תחושת ההנאה, רגיעה והפחתת כאב. בהיעדר פעילות תקינה שלהם, מצב רוחנו מתדרדר ומוביל להפרעות רגשיות וקשיים משמעותיים יותר בקשב וריכוז.

הרוח הישראלית שבמשך כל שנות קיומנו עזרה לנו בהתמודדות עם מציאות בטחונית לא פשוטה, נפגעה קשות אף היא בשנה החולפת וערערה את יסודות החברה שלנו. במשך כל שנות הקיום שלנו, למרות המחלוקות הרבות שאפפו את המחנות הפוליטיים, מעולם לא היינו חלוקים ועויינים האחד כלפי השני מאז השביעי לאוקטובר. אם בתחילת המלחמה עוד עמדו אמהות והכינו ארוחות חמות לחיילים והתמיכה של האחד בשני הייתה בשיאה, ההתנהלות של ראשי המדינה הביאה לקרע עמוק שיצר הפרדה מוחלטת בין המחנות השונים בעם וזו למעשה הטרגדיה האמיתית שאת מחירה נרגיש עוד שנים קדימה. החוזקה של הישראלים תמיד הייתה בערבות הדדית שנעלמה בשנה האחרונה ובמקומה נוצרו מחנות יריבים אשר אינם בוחלים בשום אמצעי בכדי להגן על המחנה אליו הם משתייכים. איני נוגע כאן לא במחנה השמאל או בימין, אלא בתופעה ההרסנית הזו בה ממשלה נבחרת משתמשת בליבוי השנאה בין חלקי העם ובמטרה אחת ויחידה והיא שרידות פוליטית. כן זה בסדר לחלוטין שאיננו מסכימים האחד עם השני אך ברגע בו אי ההסכמה הזו חודרת את המרקם החברתי העדין שלנו גם כך, היא משמידה כל חלקה טובה ובראש ובראשונה פוגעת בחוסן הלאומי והאישי שלנו. השנה הזו הפכה למלחמת הישרדות עבור אזרחי המדינה בחסות המנהיגים שלה, אשר אטמו את עיניהם ואוזניהם וסירבו לשמוע את זעקת ההמונים של חברה מפורקת. להשלכות הללו יידרש שיקום שייארך שנים רבות אחרי שכבר נסיים לשקם את הצפון והדרום. משמעות אמיתית של מנהיגות היא לא שיסוי ופילוג, אלא אחדות והבנה של כל קצוות האוכלוסיה. מנהיג אמיתי הוא מנהיג אשר מצליח לאחות את הקרע ולא להעמיק אותו. לצערנו גם כאן כשלנו. הריבים אשר הגיעו למקומות אפלים משתי הקצוות הפוליטיים והביאו לתחושת רדיפה קשה בו כל מחנה לוקח על עצמו את תפקיד המסביר הלאומי. אם במלחמת המפרץ, ידענו בוודאות כי נחמן שי הוא הדובר הצבאי והלאומי שלנו, בחסות הרשתות החברתיות הפכנו לחברה של למעלה מתשעה מיליון דוברים ופרשנים. על הדרך, משפחות נפגעו, חברויות נהרסו ומצב הרוח הלאומי שלנו התדרדר לשפל שלא היה כמותו מעולם. העם הפך לקורבן של לא רק ארגוני הטרור אלא של המנהיגים שלו וההשפעות החברתיות בהתאם. בימים אלו אני נזכר בהערצה בנאומו המפורסם של ראש הממשלה לשעבר מנחם בגין ז״ל, בו הוא מדגיש את המשמעות של יהודים כולנו בראש ובראשונה ולא משנה מאיזה מגזר או רקע הגענו. קשה להאמין שהיום אנו מקטלגים האחד את השני בצורה כה קיצונית. לא הייתה תקופה בהיסטוריה של העם היהודי בה היינו יותר מפולגים מאשר היום. ואם אנו זקוקים להוכחות, מספיק להתבונן בעלייה המשמעותית של האלימות, הרצח וחוסר הסובלנות שהשתלט על כולנו. גם כאן לכל אחד מאיתנו כהורה יש העברה ישירה לנפשות הילדים שלנו אשר סופגים ומחקים אותנו.

בעקבות המצב חלה עלייה גדולה בצריכת הסמים ותרופות המרשם נוגדות הדכאון והחרדה. נשים אשר נכנסו להריון בשנה החולפת עומדות לגדל ילדים, אשר יוולדו עם רמות גבוהות של קורטיזול בעקבות העקה שהן חשו במהלך ההריון. מאות משפחות הצטרפו למעגל האבל בעקבות רצחיתם או נפילתם של בני משפחותיהם. אלפי צעירים אשר נפגעו במהלך הלחימה יתמודדו לא רק עם תופעות של פוסט טראומה אלא גם קטועי גפיים ומוגבלים פיזית. מקרי האובדנות ימשיכו לעלות ואלפי משפחות יפרמו את התא המשפחתי ויתפרקו. חיילים שישובו הביתה עם מראות הזוועה של חבריהם ההרוגים יזדקקו לתמיכה נפשית במהלך כל חייהם וחטופים שחזרו ובתקווה שעוד יחזרו מהשבי, יתקשו לחזור לעצמם. חלומות ייגדעו ותהיה בריחה מאסיבית של צעירים להתמכרויות שונות על מנת להקהות את הכאב. למעשה עד היום עוד לא השתקמו לחלוטין דורות של ניצולי שואה בעקבות הסבל שעברה משפחתם וכעת אנו נכונים לעוד מספר דורות של .השפעות הטראומה

מדינת ישראל אמנם נוסדה לתוך מציאות מאוד מורכבת ודווקא בזכות זה החוסן שלנו כיהודים להתאחד סביב מי שאנו בגאווה וראש מורם. אדם זר לא יבין את המשמעות והחשיבות של להיות יהודי וישראלי, של להיות עם נרדף ומוקצה במשך אלפי שנים. ברגע בו נזכור זאת נוכל יחד להתגבר על הטראומה הלאומית .ולהיות מאוחדים מתמיד. הפוליטיקאים לא יעשו זאת עבורנו ולכן המשימה מוטלת על כתפינו, לא רק עבורנו אלא עבור הדורות הבאים שזקוקים כל כך לשלווה הנפשית שלהם.

כל הזכויות שמורות לתמיר גארי (c)