על כלבים ואנשים

על כלבים ואנשים

מאת: תמיר גארי

 

 

מאמר זה הוא חלקו של השני של המאמר: ״על כלבים וילדים״ שפרסמתי בנובמבר 2014. בחלק השני נחדור אל נבכי הנפש והקוגניציה של הכלב ונבחן אותם אל מול התיאוריות ההתפתחותיות ודפוסי ההתנהגות של בני האדם. במשך השנים הדגשתי גם במאמרים וגם בהרצאות את הקשר העמוק בין תהליכי עיבוד המידע ודפוסי ההתנהגות של כלבים לבין אותם תהליכים של ילדים ובוגרים במצבים רגשיים. במאמר הראשון סקרנו מחקרים אמפיריים אשר נערכו בנושא ועתה נבחן את הקשר המעשי.

בתחילת לימודי טרם התחלתי בעבודה עם בני אדם, הייתי משוכנע כי תקופת ההכשרה ההתנהגותית על בעלי חיים הינה רק תחנת מעבר זמנית אך עם הזמן מצאתי את עצמי נמשך לעבודה איתם ולא הייתי מסוגל לנתק את עצמי במשך שנים רבות. העבודה ההתנהגותית שעשיתי עם בעלי חיים תרמה לי בצורה יוצאת דופן כאשר חזרתי להמשך הלימודים המתקדמים ובמיוחד בתחום הטיפול ההתנהגותי קוגנטיבי של בני אדם. הידע הרחב שאספתי מתצפיות ועבודה מעשית שירת אותי נאמנה בעבודה עם ההולכים על שניים שכן הקווים המנחים לבניית תכנית טיפולית תואמים במידה רבה. לא בכדי רוב המחקרים אשר נערכו על בעלי חיים במהלך השנים תרמו בצורה משמעותית להבנת נפש האדם. ללא סקינר, פבלוב, קוהלר, הארלו, תורנדייק, קנדל, ברוס אלכסנדר ורבים אחרים התובנה על ההתפתחות הרגשית והקוגנטיבית של בני האדם היתה מצטמצמת בצורה משמעותית. המבדקים שנערכו בקרב בעלי החיים כוללים תחומים רבים ביניהם: פסיכוביולוגיה, התנהגותית קוגנטיבית, נוירופסיכולוגיה, התפתחותית, ביהיביוריסטית חברתית, תרבותית וכיו״ב.

המקרים בהם נתקלתי לרוב במהלך השנים היו: הפרעות חרדה, תוקפנות (המקבילה לשליטה בכעסים ואגרסיביות אצל בני האדם), טריכוטילומניה ותלישת בשר, דכאון, פוסט טראומה והפרעות פאניקה. הסיבות להפרעות נפשיות בקרב כלבים נובעות מגורמים זהים לבני האדם: תורשה, גורמים אישיותיים, סביבתיים, חברתיים, חינוכיים ופסיכוביולוגיים. ד״ר סטיב המילטון פסיכיאטר וגנטיקאי מאוניברסיטת פנסילבניה מצא כי כלבים מציגים תכונות התנהגות זהות לבני אדם כאשר הם סובלים מחרדת נטישה והפרעה טורדנית כפייתית. פ. לינגאס ושות׳ גילו  כי הגנים: DRD1, HTR1D, SLC6A1 אחראים להעברה תורשתית של תכונות אגרסיביות אצל כלבים.

תינוק היוצא לאוויר העולם תר בחיפושיו אחר דמות התקשרות. ״הצלחת הקשר בין התינוק לדמות ההתקשרות תוליד תחושות של שמחה ובטחון וכשלונו יוביל לכעס וחרדה״ ג׳ון בולבי. לגור היוצא לאוויר העולם משימה קשה שבעתיים שכן בנוסף לצורך האישי שלו בדמות ההתקשרות הוא גם נזקק לעסוק במאבק בלתי פוסק באחיו הגורים אחר מטרה זו. הורים לתאומים ומעלה לוודאי מכירים את התחושה בה יריבות האחאים תופסת מקום נכבד בחיי היום יום כבר מגיל צעיר. בהמלטה כלבית ממוצעת של 5 גורים ללא ספק המאבק על תשומת לבה של האם הוא אתגר משמעותי ולכן בכל המלטה ניתן לראות את ההבדלים ההתנהגותיים בין הגורים כבר מגיל צעיר. בשגר ניתן למצוא את הגור הדומיננטי אשר תפס בשלב הראשון בעלות מלאה על הפטמה ותשומת ליבה של האם ולאחר מכן על הטריטוריה המזון והמשחקים ומצידו השני את הגור הכנוע, צנום וחלש יותר אשר למד לחכות בסבלנות רבה לתורו. ההתפתחות הרגשית של כל אחד מאלו תהיה שונה בתכלית. בעוד הגור הדומיננטי ייפתח תכונות של שליטה ומנהיגות המגובות בבטחון עצמי מופרז בעקבות היחס החם לו זכה, הגור הכנוע עשוי לפתח אישיות חרדתית ולחוצה. ליכולתה של האם להיענות רגשית לכל הגורים חשיבות רבה, שכן היא אחראית על התפתחותם הנפשית התקינה. תינוקות לאמהות שחוו דכאון שלאחר לידה יחוו קשיים רגשיים בעקבות חוסר יכולתה של האם להיות זמינה רגשית באופן מספק. המכנה המשותף בין הגורים לתינוקות מתבטא בצורך הרגשי באם חזקה ונגישה לצרכיהם. ״אם טובה דיה״ מונח אותו טבע פסיכיאטר הילדים דונלד ויניקוט, מתבטא ביכולתה של האם לענות על צרכיו של התינוק ולספק לו סביבה אוהדת ותומכת.

עם התפתחותו של התינוק דואגים הוריו לשמש לו כמודל לחיקוי במקביל לסיפוק צרכיו הרגשיים. מטרת המודל לחיקוי היא לשמש כדמות חינוכית וערכית ממנה יכול התינוק ללמוד ולהתפתח. בטחונו העצמי של תינוק אשר התייתם מהוריו או נותק מהם מסיבה כלשהי ייפגע משמעותית ובהיעדר דמות התקשרות חלופית נאותה, עשוי לפתח חרדת נטישה במקביל להפרעות רגשיות שונות. ג׳ון בולבי קבע כי תפקידו המרכזי של המטפל הוא להעניק חום, אהבה, זמינות ובטחון לתינוק. מחסור בגורמים אלו מייצר אי יציבות רגשית המתפתחת לרגשות של כעס, חרדה וערך עצמי נמוך. אדלר התייחס לעובדה שהאדם הוא יצור חברתי והדגיש את חשיבותה של תחושת השייכות לנפש בריאה, ערך עצמי גבוה ובטחון עצמי. תחושת שייכות זו מושגת בתחילה ביחסי הגומלין בין התינוק להוריו ולאחר מכן מתרחבת למערכות היחסים של האדם עם סביבתו וחברתו.

הארי הארלו שערך את אחד הניסויים החשובים ביותר בתיאוריית ההתקשרות ולצערי גם אחד האכזריים, לקח קבוצת גורים של קופי רזוס (מקוק) וניתק אותם מאימהותיהם עם היוולדם. את הגורים הוא הכניס לתוך כלוב ובתוך הכלוב הניח שתי אימהות מלאכותיות. האחת עשויה תיל עם פטמת ברזל מלאה בחלב ונטולת הבעה והשנייה מקרטון עטופה בבד וספוג, ראשה מדמה את ראשה של האם הטבעית וחיוך מעטר את פניה. הגורים שבימים הראשונים סבלו מחרדה קשה, מצאו במהרה נחמה בידיה המלאכותיות של האם הרכה, הנעימה למגע והפנים המחויכות ונמנעו מליצור מגע עם האם חסרת ההבעה עשוית תיל. גם לאחר שגילו הגורים שמקור האוכל נמצא באם התיל, כאשר היו רעבים היו ממהרים לאכול מפטמת הברזל ושבים במהרה לחיקה של אם הספוג. מהמחקר קבע הארלו שלחשיבות המגע והחום עוצמה גבוהה יותר מאשר לחשיבות המזון.

כעת נתבונן על חייו של גור כלבים ממוצע שבמקרה הטוב נמכר או נמסר בגיל חודש וחצי, חודשיים ובמקרה הגרוע ננטש לגורלו ומוצא את עצמו ברחוב או במכלאה. הגור שאומץ או נקנה בגיל צעיר מתנתק בשלב מוקדם בחייו מדמות ההתקשרות המרכזית שלו, אימו ואחיו המשמשים כדמויות התקשרות משניות. מאותו גור נמנעים שלבי ההתפתחות הקוגנטיביים, חברתיים ורגשיים הראשוניים בדרכו לכלב בוגר. בנוסף הוא גם נעדר את המודל לחיקוי שאמור ללוות ולהדריך אותו כיצד להתנהל בצורה כשורה. כאשר הוא מגיע לחיק המשפחה ישנה חשיבות רבה ליחס לו הוא זוכה בעקבות הניתוק מהאם בגיל כה צעיר ומשמעותי מבחינה התפתחותית ומבחינת הצורך בפיתוח יחסי גומלין עם דמות התקשרות חלופית. לדמות ההתקשרות החדשה תפקיד חשוב בחינוך הגור מרגע הגעתו לבית הן מבחינת חום, אהבה, בטחון וזמינות והן מבחינת הצבת גבולות. הגור הצעיר שעד עתה נהנה ממעמד ספיציפי בלהקה מתחיל במהרה לבחון גבולות ובניגוד ללהקה שמודעת היטב לתפקידה החינוכי והחברתי, המודל האנושי משקיע מאמצים מופרזים בפינוק מחד או בהתעלמות מאידך. הגור שמבחין בהתרחשויות מנצל את השינוי בכדי לבסס את מעמדו בביתו החדש ולהשתלט במהרה על דרי הבית. הגור שימצא את מקומו בחצר מנותק מסוציאליזציה יחל לפתח דפוסי התנהגות שליליים כגון: שמירה מופרזת על הטריטוריה וחוסר שקט. בני הבית המפריזים בפינוק ימצאו את עצמם עד מהרה שוקעים בעימותים בלתי פוסקים עם הגור. יש להבין שלצד הצרכים הרגשיים הבסיסיים להם הוא זקוק לפי התיאוריה של בולבי ויניקוט ואדלר, הוא זקוק גם ליד מכוונת שתפקידה חינוך והצבת גבולות. הכלבים שסובלים יותר מכל בביתם החדש הם אלו אשר ננטשים רגשית או פיזית מהטריטוריה המשפחתית לטובת החצר, הצורך בשייכות אצל הכלבים גבוה באותה מידה בצורך השייכות של בני האדם. הכלב מטבעו יצור חברתי אשר מקורו בלהקה ולכן ריחוק פיזי הוא בעל השלכות רגשיות כבדות. חייו של הכלב שננטש עגומים וקשים עוד יותר ובנוסף לאובדן האם והלהקה הוא גם עובר שלל חוויות קשות עד שעושה את דרכו לחיק המשפחה האנושית. כלבים שחוו התעללות, נטישה, ניתוק סוציאלי וכליאה ממושכת עשויים לפתח מגוון רחב של הפרעות נפשיות, אך בניגוד לחשש הרווח בציבור אודות חסרונותיהם של כלבים אלו, מצאתי כי ברוב המקרים דווקא הם שכמהים לחום ואהבה ולמדו על בשרם את המכאובים הרגשיים, משמשים כבני לוויה ומשפחה נאמנים ואוהבים בצורה יוצאת דופן. אמנם הם יזדקקו למידה מסויימת של השקעה בתחילה, אך התמורה שווה כל רגע.

גורים שגדלו עם מחסור בבטחון יפתחו אישיות לחוצה אשר תתבטא בחוסר אמון כלפי הסביבה. כלבים אלו יהפכו בעתיד לתוקפניים ובלתי צפויים שכן הם למדו שדמות ההתקשרות אינה משרה עליהם שלווה, בטחון, עקביות ומאשרת כי תגונן עליהם במידת הצורך. דפוסי התנהגות זהים ניתן למצוא בקרב בני אדם שבילדותם נמנעה מהם תחושת הבטחון של הורה יציב ואחראי. שניהם זקוקים לתחושת בטחון בכדי להתפתח בצורה מאוזנת. בעלים חלשים, נטולי סמכות או כאלו הסובלים מחוסר בטחון עצמי ישרישו בכלב הלחוץ את התובנה שהאחריות על בטחונו ורווחתו נופלת באופן אבסולוטי עליו. בעוד כלב דומיננטי באופיו ידע היטב כיצד להתמודד עם התפקיד, הכלב הלחוץ יקרוס רגשית כאשר ינסה לקחת לידיו את תפקיד המנהיג. לתפקיד המנהיג אחריות רבה ולצד ההטבות שהוא מספק קיימות גם דרישות נכבדות. נסו לדמות אדם מן השורה נטול תכונות סמכותיות ויכולת להוביל מקבל לידיו בהבזק של רגע תפקיד של יו״ר קונצרן החולש על עשרות אלפי עובדים, תובענות נוקשה ואחריות רבה. סביר להניח שאותו אדם יקרוס נפשית כעבור זמן קצר בהיעדר הכנה מתאימה לתפקיד. לכל תפקיד סמכותי נבנה האדם בהדרגה ומעטים המקרים בהם הוא הופך למנכ״ל בן לילה.

כלבים כמו בני האדם נמשכים באופן טבעי למנהיג אשר משרה עליהם לא רק תחושות של דומיננטיות ועוצמה אלא גם מתייחסים רבות לדרך בה הוא מפגין תכונות אלו. בדומה לנו הם נרתעים ממנהיג אשר מייצר סביבה תוקפנית ולחוצה ויעדיפו את המנהיג הרגוע והשקט המסמל עבורם שלווה ובטחון. הכלב בדומה לילד משתוקק לדמות התקשרות שבבסיסה מספקת את הצרכים הקיומיים ובמקביל מונעת משלווה ורוגע. לדפוסי ההתנהגות של ההורים השפעה מכרעת על התפתחותם התקינה. הורה חרדתי ולחוץ יגרום לילד או לכלב לחוות את העולם כמקום מסוכן ולא בטוח. פרידה מההורים בעת שליחת הילד לגן זהה במשמעותה לפרידה אותה חווה הגור כאשר הוא נשאר לבד בבית ולכן למסר העובר מצד ההורה חשיבות מכרעת ביכולתם להתמודד רגשית עם הפרידה. גם בגינת המשחקים אנו עשויים לגלות דפוסי התנהגות זהים. כשם שיש ילדים אשר אינם מסוגלים להפרד מאמם ותובעים ממנה ללות אותם ולעמוד לידם בשעה שהם משחקים על המתקנים, גם כלבים רבים מסרבים להפרד ונצמדים לבעליהם בגינת הכלבים ונמנעים מלפתח קשרים סוציאליים עם כלבים אחרים. היכולת של ההורה להשפיע על כלבו וילדיו ביצירת מקום בטוח עבורם ואת התחושה שהם מוגנים גם כאשר הם יוצאים לחקור את הסביבה תלוי במידה רבה בכישוריהם ויכולתם להתגבר על תחושת החרדה הסובייקטיבית שהם חשים בפרידה. לכלבים ולבני האדם מנגון משותף המייצר תחושות של לחץ, תלות וחרדה והוא ניזון בעיקרו מדמויות ההתקשרות ויחסי הגומלין שהם מנהלים עימם. דמות בטוחה ורגועה תשרה עליהם שלווה ובטחון ודמות חרדתית ולחוצה תפגע במאמציהם להתקדם בסולם השלבים ההתפתחותי ותפתח שער להתפתחותן של הפרעות רגשיות.

דוגמה לדפוס התנהגות קלאסי אותו מבצעים הורים ובעלי כלבים מתבטא בגישת הענישה שלהם. הורים רבים בשעה של כעס על הילד שולחים אותו בחמת זעם לחדרו, מתעלמים מהעובדה שהחדר אמור לסמל לילד את המקום הבטוח והנעים שבו הוא ישן, מכין שיעורי בית ומבלה עם חבריו. הדמיית החדר למקום של ענישה ייצר רתיעה בקרב הילד והמקום הבטוח הופך למקום מאיים ולא נעים. מצאתי שילדים רבים שנענשו בצורה זו, סובלים יותר מסיוטי לילה וחוסר נוחות לישון בחדר ומה הפלא כאשר מקום זה הופך למקום של צער וכאב. את אותו דפוס אני מזהה בקרב בעלי כלבים אשר נוהגים להעניש את כלביהם ולשלוח אותם למקום גם כאשר הם לא ביצעו כל פעולה שלילית. וכמו אצל הילדים במקום שהמיטה הנוחה והחמה שאמורה לייצג מקום בטוח היא הופכת למקום מאיים ומפחיד. אם הכלב מפריע לכם בזמן האוכל למדו כיצד להרחיק אותו, אם הוא קופץ, נושך או מציק הנחו אותו כיצד להתשתלט על היצרים שלו והמנעו מענישה קולקטיבית המתבטאת בשליחה למקום. אין שום סיבה בעולם שכאשר אתם סועדים הוא יהיה בעונש כל עוד הוא לומד לכבד את המרחב האישי אותו אתם מבקשים.

לסיכום

הצרכים הרגשיים של תינוקות וגורי כלבים היוצאים לאוויר העולם מתבטאים בכמיהתם לדמות התקשרות עליה הם יוכלים לסמוך שתספק את  מאווייהם הרגשיים והקוגנטיביים. בנוסף הם זקוקים לתחושת שייכות חברתית בין אם בלהקה המקורית או במשפחה המאמצת. לקשר שנרקם ויחסי הגומלין שמתפתחים בינם לבין אותה דמות חשיבות אדירה שכן אם היא ממלאת את תפקידה נאמנה תרומתה להתפתחות רגשית תקינה הינה גבוהה. היכולת של אותה דמות לשמש במקביל גם כמודל אחראי לחיקוי שתפקידה חינוך והטמעת ערכים וגם כספקית של חום, אהבה, זמינות ובטחון תביא לבניה של יישות חזקה, עצמאית ושלווה. חוסר יכולתה של דמות ההתקשרות לספק מקום בטוח וצרכים אלו תוליד דמות חסרת בטחון עצמי, חרדתית ותלותית. דמות זו תתקשה בתהליכים של עיבוד מידע, התנהגות חברתית נאותה וסובלימציה. ובעתיד גם תתקשה לא רק מבחינה רגשית אלא גם ביצירת קשרים חברתיים ויחסי גומלין תקינים. התפתחותם הרגשית התקינה של בני האדם והכלבים נשענת במידה רבה על היכולת של הדמויות המרכזיות בחייהם המוקדמים לשמש כמנהיגים שלווים וסמכותיים אשר בכובע אחד לומדים להוביל ולחנך ובכובע השני ללטף ולחבק. ככל שייזכו לתחושות אלו כך ייגברו סיכוייהם להשתלב ולהתקדם בחברה בצורה נורמטיבית וללא חשש מחקר הסביבה והתמודדות עם אתגרים. בני אדם בדומה לכלבים אשר חוו נטישה, התעללות או מחסור בצרכים הרגשיים יימצאו את עצמם נאבקים בבעיות רגשיות ומתקשים בהשתלבות חברתית. לא פעם זכיתי להרמות גבה בעקבות ההשוואה הנחרצת בין הצרכים הכלביים לאנושיים. אני מקווה שאחרי דברים אלו אתם תתבוננו על בן הלוויה המסור שלכם או על הכלב המשוטט ברחוב בצורה קצת אחרת, שאם כן עבודתי לא הייתה לשווא…

(c) כל הזכויות שמורות לתמיר גארי

ביביליוגרפיה:

משחק ומציאות- דונלד ויניקוט (2004) עם עובד

בסיס בטוח- ג׳ון בולבי (1988) עם עובד

הארלו (1958)  "The Nature of Love"

אדלר (1927)  Understanding human nature

המילטון (2006)  Understanding the Genetic Basis of Canine Anxiety: Phenotyping Dogs for Behavioral, Neurochemical, and Genetic Assessment

פ. לינגאס ושות׳ (2010)Association of dopamine- and serotonin-related genes with canine aggression