הרקמה האנושית

 הרקמה האנושית

מאת: תמיר גארי

אחת מהתכונות הנפלאות של הגוף האנושי היא היכולת שלו לרפא ולתקן את עצמו לאחר פגיעה. במקרה של פציעה תאים פיברובלסטים וסיבי קולוגן נכנסים לפעולה ומחדשים את רקמות העור שלנו. הרקמה החדשה שנוצרת אמנם סוגרת את הפצע ומגינה עליו, אך היא עדינה ושברירית יותר מהשכבה שקדמה לה ולכן גם פגיעה יותר. ספורטאים ובייחוד מתאגרפים למודי קרבות, מכירים היטב את התופעה שכן לאחר שנפצעו בקרב והחתך שלהם נתפר והגליד, סיכוייו להיפתח מחדש גבוהים בצורה משמעותית.

לנפש האדם תכונות דומות להפליא. גם היא לאחר פגיעה עושה את כל שביכולתה לשקם את עצמה ולהחלים. אנשים הסובלים מהפרעות מצב רוח ובעיות רגשיות מנהלים מערכת יחסים אמביוולנטית עם נפשם ולעיתים מאשימים אותה בסבלם ובחולשתם, כשלמעשה בעת התקף חרדה היא עושה את תפקידה נאמנה ומתריעה באמצעות מיחושים פיזיולוגיים על הסכנה הממשמשת ובאה. נפש האדם אינה רוצה לסבול ונלחמת לצידנו על מנת לתקן את העוולת שנוצרה. הקונפליקט שנוצר בין הקוגניציות (מחשבות, פרשנויות, אמונות) של האדם לבין הרגש, הוא שמייצר את השסע הנפשי.

מטרת הטיפול הרגשי על כל גווניו והאסכולות שלו, הוא להביא להקלה רגשית וסימפטומטית, שינוי דרכי חשיבה, דפוסי התנהגות וכו׳. הטיפול מעמיד את המטופל גם במהלכו וגם בסופו בפני מהמורות ומבחנים. חלקם יזומים ורובם מתרחשים באופן טבעי כחלק ממהלך החיים. הציפייה של  מטופלים עם סיומו של הטיפול היא להיות חסינים מפני נפילות והחשש הגדול ביותר שלהם הוא מהישנות המצב הקשה שבעקבותיו הגיעו לטיפול. נפש האדם אינה שבב של מחשב אשר בכל הפעלה אמורה לבצע פעולה מדוייקת וגם בתוכנות המתוחכמות ביותר ישנם באגים. עליות ומורדות הן חלק בלתי נפרד מהחיים ומטרתו של הטיפול הוא להעניק כלים על מנת לצמצם עד כמה שניתן את הסבל בו נתון האדם. הכחדת רגשות אינה ריאלית ולמעשה אף פוגענית ומזיקה בקרב אלו אשר מדחיקים רגשותיהם. בני האדם אינם עשויים בינה מלאכותית והרגש משחק תפקיד חשוב בהתפתחות מגיל ינקות. לרגש כוח בל יתואר ומן הראוי כי ישכון ברמות נמוכות אצל כל אחד ואחת. אובדן מוחלט של החרדה משמעותו אובדן של הערנות והזהירות, אובדן מוחלט של עצב משמעותו אפתיות וחוסר אמפתיה כלפי הזולת והיקרים לנו. לכן לכל רגש יש מקום בריא, כל עוד הוא מתבטא במידות סבירות ואינו פוגע באורח החיים הנורמטיבי.

אנשים אשר חוו טראומה, ילדות קשה או כל נסיבות חיים מורכבות אחרות, באופן טבעי יהיו רגישים ופגיעים יותר.  הפצע שנפער בעקבות החוויות שלהם יכול להגליד עם הזמן או בסיוע טיפול מתאים, אך הרקמה הצלקתית שתמלא את החלל הריק תמיד תשאר רגישה ועדינה יותר. כיאה לצלקת היא לא תהיה חסינה לחלוטין מצער וכאב וברגעי משבר עשויה להפתח מחדש, אך כל עוד נמשיך לתמוך, לטפל ולתחזק אותה כראוי, היא תשמור על חוזקה ותסייע לנו גם בנפילות הקשות, שכן היא הרקמה האנושית.

(c) כל הזכויות שמורות לתמיר גארי