סגירת מעגלים

סגירת מעגלים

מאת: תמיר גארי

עם הגעה לבגרות, ישנם ילדים אשר מגיעים להתעמת עם הוריהם על הדרך בה חונכו בעת היותם קטנים. תסכול, עצב וכעס רב מצטבר בקרב ילדים החשים כי לא נהגו בהם בצדק וכתוצאה מכך הם סובלים מבעיות רגשיות המלוות אותם גם בבגרות. לדרך הגידול והחינוך יש השלכה משמעותית על ההתפתחות הקוגנטיבית והרגשית. ילדים אשר גדלו בבית מתעלל או נטול תמיכה רגשית ייפגעו לא רק בצעירותם. ההשלכות של אותה תקופה ילוו אותם שנים קדימה ובעלי השפעה מכרעת בכל הנוגע לשילובם בחברה ותפקודם בצורה נורמטיבית. לריפוי הכאב יידרשו תהליכים רגשיים ארוכים ומייגעים. בעת שבור הספיגה של הילד הגיע אל קצהו והרגשות מתחילים להציף את הנפש, כל אותם עודפים יצטברו לידי כעסים ומכאובים. שאלות בלתי פתורות וחוסר וודאות לגבי המניעים אשר הביאו את ההורים להתנהלות לקויה יהוו גורם משמעותי בתחושות הקשות.

בשלב הילדות מתרחשת תופעה של האשמה עצמית בקרב ילדים, הרואים את עצמם כאחראים למצב בו הם נמצאים. תחושה זו קשה ואינה הוגנת מאחר והיא משליכה על הילד את הטעויות של הוריו. כעת גם בבגרותם הם ממשיכים להטיל על עצמם את האשמה, סובלים ערך עצמי נמוך, מתקשים לתפקד בצורה נורמטיבית ונמנעים מלסלוח לעצמם ולהוריהם.

הפסיכולוגיה המודרנית הביאה עמה משב רוח רענן בכל הנוגע להשלכות הקשות של אחריות ההורים, אשר אפיינו את הזרם הפסיכואנליטי של פרויד ויונג.

קארל יונג ראה את תפקיד האב כמכיל יסודות ארכיטיפים מולדים המאופיינים בכל זמן ומקום. לפי התיאוריה של יונג ילדות מפנימות דימוי אישי של אביהן המושפע מהדימוי המולד של האבות הארכיטפים ומהמודל של האב כפי שהתבטא במשך אלפי שנים כדמות המגינה, מפרנסת ומדריכה. לפי תיאוריה זו ניתן לבסס, כי נוכחות דומיננטית ותומכת של אב בעל אישיות מצליחה, תוביל לבת מוצלחת, חזקה ומאוזנת. מאידך חוסר נוכחות של האב בקשר או דמות חלשה תייצר אישה, חסרת בטחון עצמי, תלותית ונכשלת.

זיגמונד פרויד גרס, כי ילד הגדל במשפחה חד הורית ללא דמות של אב, יתקשה לפתח קשר נורמלי עם בנות זוג ולהשתחרר מאהבתו הילדותית אל האם. פרויד ראה בקשר ההורי את הגורם האחראי המשפיע על התפתחות הילד והשגת אושר כמבוגר. הוא התייחס רבות לקשר בין טראומות וחסכים בילדות לבין הכשלים הנוצרים בעקבותיהם בבגרות.

המחקרים והתיאוריות של הפסיכולוגיה המודרנית התמקדו בנוסף להשלכות ההוריות גם בתהליכים קוגנטיביים התנהגותיים והשפעתם על הפרשנויות של האינדיבידואל כתורמים להפרעות רגשיות.

הרצון של המערכת הטיפולית, היא ללמד את האדם להתמודד ולהתגבר על מכאוביו הרגשיים, תוך שימת דגש על הקשיים ולא בחיפוש אחר אשמים. עם זאת בקרב ילדים, אשר חוו ילדות לא שגרתית, הרצון בהקלה על מכאוביהם, מגיע לעיתים יחד עם הצורך בסגירת מעגל עם אלו אשר הייתה להם אחריות בדבר. בסיטואציה כזו נדרשת הבנה, רגישות ובגרות מצד ההורה להבין את אותו רצון ולשתף פעולה עם התהליך. אין ספק כי כל הורה, אשר נאלץ לעמוד מול ילדיו ולשמוע דברי ביקורת וכעס על התנהלותו יחוש במבוכה ותסכול. בכדי להתמודד עם רגשות אלו עלולים ההורים לבצע מבעוד מועד פעולות של הדחקה או לנקוט במספר גישות אחרות כאקט הגנתי:

ביטול- לבטל את תחושותיהם הרגשיות של ילדיהם או התכחשות למעשיהם. משמעות הדבר זלזול ברגשות של הילד ובזכרון האוטוביוגרפי שלו בכל הנוגע לאירועים שהתרחשו בילדותו. מצב זה עלול להוביל לפגיעה ביכולת של האדם הבוגר להזדהות עם רגשותיו, לעבד אותם ולהגיע לריפוי יעיל.

השלכה- השלכת האשמה אל עבר הילדים. מנגנון ההשלכה משמש כאקט הגנתי, בו האדם משליך את המעשים והצדדים השליליים שלו אל עבר אנשים אחרים. פעולה זו מאפשרת לאותו אדם להתעלם מראיית המעשים השליליים שלו. הורה המבצע פעולת השלכה, מעביר למעשה את האחריות לילד על מעשיו. הורים אלו  נוהגים להשתמש בביטויים כגון: ״אם היית ילד טוב, זה לא היה קורה!״, ״בגלל שהיית ילדה רעה, נאלצתי להרביץ לך!״ וכיו״ב. פעולה זו פוגענית ומכאיבה ומציבה את הילד בסיטואציה בה הוא לומד להאשים את עצמו על הדברים הרעים אשר נגרמו לו הן בילדות והן בבגרות. בעוד ההורה מנקה עצמו מאחריות לאירועים הילד אוסף אל נפשו משקל כבד של רגשות אשם.

שכתוב ההיסטוריה- על מנת להמנע מהמבוכה הרבה הכרוכה באישור הזכרונות השליליים של הילד מתקופת ילדותו, הורים רבים נוקטים בטקטיקת שכתוב ההיסטוריה. חלק מהמקרים נובעים מפעולת הדחקה מוקדמת וחלקם מסירובם של ההורים להכיר במעשים שהם ביצעו. לצורך כך הם משנים ומפחיתים מעוצמת האירועים, על מנת להקל עם תחושת הכאב המלווה אותם. אך בעוד הם זוכים להקלה מסויימת הילד הבוגר חש כי הוא נמצא במאבק עם זכרונותיו כפי שהם עולים במוחו. התעתוע הכרוך בכך מביא לתחושת חוסר אונים ותסכול של הילד עם רצונו לשים את הדברים מאחוריו.

קורבן של נסיבות- ישנם הורים, אשר הם למעשה דור המשך של הורות לא תקינה ונכשלת. ילדים אשר חוו בילדותם התעללות פיזית או נפשית, בעלי סיכוי גבוה להפוך בעתיד להורים מכים ומתעללים. ההשפעה שלהם מהמודל השלילי בילדותם, מביא אותם לאמץ שיטות וגישות חינוכיות זהות. אותם הורים מייצרים דור נוסף של סבל פיזי ורגשי. פעמים רבות הדבר נעשה שלא בשליטתם, ומאידך מתוך אמונה, כי זו דרך החינוך הראויה. בזמן עימות עם ילדיהם יציגו אותם הורים, את עובדת היותם ילדים מוכים כתירוץ ואישור למעשיהם. הם ישתמשו בהיותם קורבן של נסיבות ככלי להסרת אחריות או לאישור דרכם החינוכית. בין אם הם מאמינים כי זו דרך החינוך הנכונה ובין אם מתוך רצון להסרת אחריות, אין זה מן הראוי להתחמק מטעויות העבר ולהעמיד את הילד בפני עובדה כי לאדם בוגר אין אחריות למעשיו. התנהלות זו עשויה ברבות הימים לייצר סבב נוסף של הורות לקויה.

העברת סמכות המבוגר- חוסר יכולת של הורים מסויימים עקב הפרעה נפשית או סלידה מתפקיד ההורה, מביאה אותם לכך שהם מוותרים על תפקידם ההורי ומעבירים את האחריות על הטיפול השוטף לילד ולעיתים אף את הגידול של אחיו הקטנים. ילדים נדרשים לעבור מספר שלבים טרם היותם בוגרים. שלבים אלו הכרחיים להתפתחות רגשית וקוגנטיבית תקינה. הטלת אחריות כה משמעותית בידי הילד מעמידה אותו בפני עול קשה מנשוא, אשר לא עומד בקנה אחד עם היכולות שלו. כתוצאה מכך הילד מאבד את ילדותו שלו ונאלץ להתמודד עם קונפליקטים הדורשים נוכחות בוגרת ואחראית. גם אם יעמוד בהם הנזק המצטבר עלול להביא לקריסה נפשית. עם הגעה לבגרות ילדים אלו יתקשו לתפקד בצורה נורמטיבית ויחוו באופן קונסיסטנטי את הכאב של מחסור בהורה.

הרצון של הורה טוב, הוא לעמוד לצד ילדיו,לתמוך, לחבק, לעודד ולהעניק בטחון עצמי בדרכם לעצמאות אשר תלווה אותם כל חייהם. במקרים מסויימים ישנם הורים אשר חוטאים בכוונותיהם ומעשיהם. התחושות הקשות המלוות את האדם במהלך השנים, מקשות להגיע לתהליך של ריפוי ותפקוד בריא. לצד הרצון הגדול להדגיש את אחריותו האישית של הילד הבוגר למהלכים והתהליכים בחייו ולחזק אותו בדרכו למסלול חיובי תוך הבנה כי חיפוש אשמים אינו יוביל לפתרונות אלא למשקעים נוספים, קיימת חשיבות במקרים של התעללות והזנחה רגשית, חובה מוסרית על ההורה להעניק מקום לפריקת הכאב כתהליך השלמה של הילד. עם כל הצער הכרוך בדבר, אוזן קשבת והמנעות מטקטיקות של בריחה מאחריות, תסייע לו בסגירת מעגלים ויכולת לשקם את עצמו. הסיכויים של אנשים אלו להגיע לשלום עם עצמם ועם הוריהם גבוהים במידה ניכרת.

(c) כל הזכויות שמורות לתמיר גארי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s