ויסות רגשי

ויסות רגשי

מאת: תמיר גארי

ויסות רגשי הוא היכולת של אדם לכוון ולאזן את הרגשות שלו בהתאם למצב הנתון. כאשר יכולת הויסות הרגשי לקויה, עשוי האדם להגיב בצורה חסרת פרופורציות לדבר זניח ומאידך באדישות כלפי דבר משמעותי. במצב של עוררות רגשית מוגברת, הסיכויים לבטא תחושות של זעם וחוסר שליטה גבוהים. מצד שני במידה וקיימת קהות רגשית המתבטאת באדישות קיים צורך בעוררות רגשית. חוסר יכולת להשיג ויסות רגשי מהווה סיכון להתפתחות חברתית, רגשית וקוגנטיבית תקינה. ילדים ומבוגרים הסובלים מכשל בויסות יציגו מעבר חד לכעס ונטיה מרובה לעימותים. הסיכויים של אנשים אלו לפתח אישיות אנטי סוציאלית והפרעות אישיות גבוהים.

באמצעות ויסות רגשי יכולים בני האדם לקדם מטרות ואינטרסים שלהם בצורה נבונה ולייעל את תפקודם. בעת כשל, הם יגיעו למצבים של תת שליטה המתאפיינת בחוסר יכולת להתמודד עצמאית ומנגד לשליטת יתר המאופיינת בשליטה עצמית מוגזמת על הרגשות. אצל ילדים מצבים של תת שליטה מקדמים תלות בהורה, אשר ממנו הם מצפים לישועה בסיטואציות בעלות קושי לתפקוד רגשי.

החיים מביאים עמם שלל מצבים בהם נתקלים בני האדם ועמם נאלצים להתמודד רגשית מדי יום. ילד שהשתמש בשפה לא מכובדת כלפי הוריו, מעביד שהתייחס בצורה משפילה, ויכוח עם שכן, תסכול משירות לקוחות של חברה מסויימת, ריבים משפחתיים, פרידה או אובדן. דוגמאות אלו ואחרות הן רק חלק קטן מאותם רגעים אשר מעמידים אותנו בפני מבחנים האחראים לקונפליקטים הפנימיים המייצרים התנגשות בין הצורך שלנו לגונן על הנפש לבין הרצון לצאת עם היד על העליונה. לרגעים אלו השפעה כבירה על איכות החיים שלנו, שכן אם נכנענו לכעס, לתסכול, לייאוש או לעצב למעשה ויתרנו על השליטה ברגש וכתוצאה מכך גם על הבריאות הנפשית והפיזיולוגית. הדרך בה אנו בוחרים להתמודד עם אותם מצבים כאנשים בוגרים, מושפעת במידה רבה מתהליכים אותם עברנו מרגע צאתנו לאוויר העולם.

לפי Thompson 1994 ויסות רגשי הנו תהליך המתפתח ומשתכלל החל מגיל הינקות ולאורך שנות הילדות. התפתחות זו מושפעת מתהליכים חיצוניים ופנימיים:

תהליכים חיצוניים- חברתיים, סביבתיים והוריים.

תהליכים פנימיים- נוירופיזיולוגיים, קוגנטיביים ומאפיינים אישיותיים של האדם.

תינוקות לומדים כבר מגיל צעיר כיצד לווסת את התגובות הרגשיות שלהם לגירויים וסיטואציות כגון: פרידה מההורים, דחיית סיפוקים, רגישות למגע וחשיפה למצבים מאיימים. בתחילה הם מסתמכים על הוריהם כעזר לויסות רגשי, עד אשר הם מצליחים לבצע זאת בעצמם. נחיצות ההורים בתמיכה וסיוע לילדיהם בהגעה לויסות הנו משמעותי ביותר לתהליך הלמידה של הילד. היתרון של ההורים בהקניית כלים ותמיכה רגשית גדול, מאחר והאינטראקציה ביניהם לבין התינוק הינה מרובה בשלבים הראשונים של ההתפתחות ומביאה עמה שלל של סיטואציות הדורשות צורך בויסות. תינוקות משתמשים באסטרטגיות של התעלמות, מעבר לגירוי אחר או התמודדות ממוקדת עם הבעיה, אשר מטרתן להביא לשינוי המצב הנתון. במצבים מלחיצים הם משתמשים באמצעי ויסות כגון: משחק עם השיער, מציצת אצבע ומשחק עם צעצוע בכדי להפיג מתחים.

ילדים הסובלים מקושי בויסות הרגשי יגיבו בשעת מצוקה בבכי חזק והתקפי זעם (טנטרום). מצד שני בסיטואציה המעוררת התרגשות יגיבו בהתלהבות יתר בלתי נשלטת. קיים קו עדין בין הרצון של ההורים לשמש כאמצעי עזר לויסות לבין דחיפת הילד לויסות עצמאי בשלב מוקדם מדי, אשר עלול להקשות עליו בפיתוח הכישורים הנדרשים לכך.

יכולת הויסות הרגשי מתפתחת לאורך כל שנות הילדות ונחשבת לאחת המשימות ההתפתחותיות המרכזיות. ליכולת זו חשיבות גבוהה בגיל הינקות שכן היא אחראית על התפתחות חברתית ותפקודים נוירופיזיולוגיים כגון: בליעה ונשימה. בעזרת השליטה על ויסות רגשי ירכשו ילדים את היכולת להתמודד באמצעים מאוזנים כתגובה הולמת לסיטואציות שונות. בקרב ילדים אשר החלו לדבר בגיל מאוחר ישנו קושי בויסות רגשי, חוסר היכולת בביטוי רגשי בצורה מילולית מביא אותם להגיב באלימות.

ילדים הסובלים מכשל בויסות הרגשי מביאים את עצמם למצבי כעס ורוגז הגורמים לריחוק חברתי.

ילדים להורים הסובלים מויסות רגשי לא תקין או מהפרעות נפשיות ורגשיות יחוו כשלונות בבואם להתמודד עם מצבים רגשיים. הורים, אשר נוהגים לאבד שליטה ולהגיב בצורה אימפולסיבית או לחלופין בבכי רב לא ישכילו להעניק את הכלים הנדרשים בידי הילד להתמודדויות חיוביות. מאידך הקהיית רגשות ונטיה להגיב בצורה אדישה יוצרים חסימה רגשית, אשר עלולה להביא לדכאון.

שינויים הורמונליים בגיל ההתבגרות מביאים לסיטואציות רבות של קושי בויסות הרגשי. מאבק על ליבה של נערה, הרצון להרשים את החברים ומצבים בהם המעמד החברתי עומד בפני בחינה, מציבים את המתבגר בפני דילמות מוסריות, חברתיות ואישיות רבות הצופנות בתוכן טלטלות רגשיות בעלות השפעה עוצמתית על הנפש. הפרעות אכילה יכולות להיווצר אצל ילדים, אשר הוריהם השתמשו במזון כאמצעי הרגעה ברגעי מצוקה ובכך הם לומדים למצוא נחמה באוכל. גם מצבים של פגיעה עצמית נגרמים מחוסר יכולת בויסות. על ידי גרימת כאב פיזי נעשה נסיון להקהות את הכאב הנפשי.

כלים לסיוע:

בתקופה הינקות כאשר התינוק טרם הספיק לפתח כישורים של ויסות רגשי ישנה חשיבות גבוהה ליכולת של ההורה להרגיע את הילד ולהעניק לו בטחון עצמי בשעה בה הוא מתמודד עם מצוקה נפשית.

באמצעות נקודת מבט חיובית במהלך האירוע או בתומו, ניתן להתמודד ביתר קלות. ילדים ומבוגרים הסובלים מקושי בויסות רגשי מציגים לרוב ראייה דיכוטומית ולכן מומלץ להעניק להם התבוננות שונה ונטולת אסוניזציה (נקודת מבט אסונית) על מצבם בייחוד כאשר מדובר בילדים צעירים.

הבעת אמפתיה ואישור התחושות הרגשיות של הילד: אל תבטלו את תחושותיו הרגשיות של הילד, המנעו ממשפטים כגון: ״מה אתה מתבכיין?״, ״מדוע אתה עושה מזה עניין?״, בשעה שילדכם נעלב מכך שחבריו סירבו לשחק עמו בבית הספר לדוגמה. תנו לילד מקום לבטא בצורה חופשית את רגשותיו, המנעו מתגובות שליליות, דחייה או התעלמות והביעו הזדהות. חיבוק, הבנה והרגעה, יחזקו את בטחונו ואמונו של הילד וישפרו את היכולות שלו לווסת את רגשותיו.

זמינות ההורים בשעה בה הילד מתמודד עם סיטואציות רגשיות: ילדים ומתבגרים רבים מוצאים את עצמם מתמודדים לבד במצבים רגשיים, מה שעלול להביא אותם לכשלונות בבחירת התגובה הראויה, וכתוצאה מכך לפגיעה בבטחון העצמי והמנעות מסיטואציות בהן הם חוששים להמצא לבד.

תהליכי הבעת רגשות הינם חלק מורכב ולא פשוט אצל רוב בני האדם ולכן היכולת לזהות רגשות כבר מגיל צעיר מאפשרת ניתוח והבעה שלהן בצורה אופטימלית. הורים, אשר נוהגים להשתמש בביטויים רגשיים יעניקו כלים מצויינים לילדיהם בהתמודדויות רגשיות. למדו אותם לזהות את הרגשות שלהם בסיטואציות שונות, עודדו אותם לבטא אותם ולנתח את המצבים אותם הם זיהו כבעייתיים.

משוב חיובי מצד ההורים בכל עת בה הצליח הילד להתגבר על קושי רגשי או לחלופין השכיל לבחור בריאקציה חיובית ומתונה, תשרת את החיבור הקוגנטיבי רגשי ותפתח את הבטחון העצמי שלו.

באמצעות דמיון מודרך ניתן ללמוד כיצד להירגע בשעה בה אתם עומדים מול סיטואציה רגשית מורכבת.

רכישת טקטיקות של התרחקות והסחת דעת מבעיה או מצב, אשר עלולים לסבך את הילד, המתבגר והאדם הבוגר בעקבות תגובותיו הינן חיוניות ככלי התנהגותי.

טכניקות של הרגעה עצמית.  תינוקות וילדים מסתמכים על ההורה שיעניק להם סיוע רגשי. תמיכה זו מלמדת ומעניקה להם כלים חשובים בבואם להתמודד עם בעיות רגשות בעתיד. בשלב הבגרות והבשלות האחריות המעשית, על השגת רגיעה מוטלת על האינדיבידואל ובעזרת טכניקות נרכשות הוא יכול לסייע לעצמו להגיע לרגיעה.

בגילאים הצעירים טיפולים דיאדים במקביל לטיפול רגשי עשויים לשפר בצורה משמעותית את היכולת של הילד להתחבר לרגשות ולדעת להשתלט עליהם בצורה נבונה. בגילאי הבגרות והבשלות, כאשר האישיות של האדם כבר נעשית יותר מקובעת, טיפול התנהגותי קוגנטיבי יקנה לו כלים לפתרון בעיות של ויסות רגשי.

להתנהלות של ההורים ישנה השפעה מכרעת על התפתחותו של הילד והמתבגר בהתמודדות עם מצבים רגשיים. לכן בראש ובראשונה על ההורים מוטלת האחריות לעבודה ממוקדת על שינוי ההרגלים ההתנהגותיים שלהם, על מנת שיוכלו לשמש לילד כמודל חיובי לפתרון בעיות. באמצעות צפייה בהוריו בזמן שהם ניצבים אל מול סיטואציה רגשית הדורשת ויסות, לומד הילד כיצד להשתמש בטקטיקות נכונות.

להצבת גבולות יש אחריות גדולה ביכולת של הילד והמתבגר לווסת את עצמו. פינוק מוגזם והתעלמות במצבים של התנהגות שלילית למעשה מאשרת להם את הדרך בה בחרו לנקוט. הבעת רגש הינה דבר חיובי, אך כאשר נלווית אליה תגובה אלימה ולא רציונאלית היא אינה מקובלת! במצבים של תסכול הם צריכים לדעת כיצד להתמודד בצורה חיובית ולא אימפולסיבית, אשר מביאה לתוצאות שליליות. מותר לכעוס, להיות מתוסכל ולהיעלב, אלו הן תגובות רגשיות לגיטימיות, אך התגובה אליהן חייבת להיות אופטימלית ונטולת מעשי בריונות. לכן במידה והילד או המתבגר מציגים התנהגות אשר אינה עומדת בקנה אחד עם הנורמה החברתית המקובלת, יש להעביר מסר חד משמעי שדרך זו אינה לגיטימית.

לסיכום:

לויסות הרגשי אחריות גדולה ביכולת שלנו להתפתח בצורה מאוזנת, לבנות בצורה איתנה את הנפש בעת התמודדות עם משברים ומצבים רגשיים ולהכין אותנו לקראת החיים כאנשים פוזיטיביים עם ראיית חיים אדפטיבית. לגדול ולהתפתח בצורה בריאה ומשם גם להעביר את המסר החיובי לדור הבא וכל זאת תוך תרומה יוצאת דופן לאיכות החיים שלנו. הבחירות אותן נעשה בשעה שאנו נתקלים במצבים רגשיים יכריעו אם נפשנו הולכת בדרך השלווה או בדרך הטלטלה. במידה ואתם מרגישים קושי והויסות הרגשי אינו בא לכם בקלות, למדו את עצמכם טכניקות לניהול כעסים ושליטה על הרגשות במטרה לשמר את בריאות הנפש לאורך החיים. כהורים קחו אחריות על ההתפתחות הקוגנטיבית והרגשית של ילדיכם. העבירו להם מסר חיובי ותומך, חזקו אותם בעת הצורך והעניקו להם כלים להשתלבות תקינה בחיים.

תנו לעצמכם את היכולת לנהל את הרגשות שלכם ולא לרגשות שלכם לנהל אתכם.

(c) כל הזכויות שמורות לתמיר גארי

ביביליוגרפיה:

קמבל-סילס, בארלו (2006) Handbook of emotion regulation

תומס אהרינג, ווטקינס  (2013) Repetitive negative thinking as a trans diagnostic process. International Journal of Cognitive Psychotherapy

רוס א. תומפסוןEMOTION REGULATION: A THEME IN SEARCH OF DEFINITION (1994)

 גרוס, אטקין, גיוארק (2012) Explicit and Implicit Emotion Regulation: A Dual-Process Framework