מאמר חדש: חרדה

חרדה

מאת: תמיר גארי

חרדה היא מצב נפשי או פיזיולוגי, הגורמת לסובלים ממנה תחושות קשות של מתח וחוסר שקט. חרדה היא תגובה טבעית של הגוף והנפש למצבים של לחץ. למעשה זוהי דרכן של מערכות הגוף לגונן עלינו כאקט הישרדותי. כאשר הגוף והנפש מבחינים בריאקציה של האדם למצב של איום ממשי הכרתי או איום דמיוני הם מכניסים את האדם למצב חרדתי.

קיים הבדל בין תחושות של פחד לבין תחושות של חרדה. פחד הינו תגובה לסכנה או איום ממשי מדבר מוגדר, בעוד חרדה עלולה להופיע בעקבות איום לא ממשי ואף דמיוני. תינוקות רבים לדוגמא סובלים ״מחרדת זרים״ כאשר אדם זר ניגש אליהם. אמנם חרדות אצל ילדים הן נורמאליות  בשלבי ההתפתחות אך כאשר הן הופכות לעוצמתיות, פוגעות באיכות החיים וביכולת של הילד לתפקד בצורה נורמטיבית או מופיעות כהפרעות חרדה ספציפיות, מומלץ להסתייע באיש מקצוע.

תפקיד ההורים בגידול וטיפוח רגשי של הילד הנו משמעותי ביותר. זמינות רגשית, תמיכה ועידוד, חיזוקים חיוביים וקרבה הורית קבועה הם הכרחיים. רצוי כי הורים הסובלים ממתחים קבועים יחלו לעבוד על עצמם על מנת למנוע מהילד להתבונן בדרכי ההתמודדות שלהם וחיקויים. ככל שנשכיל לייצר תגובות רגועות ובטוחות ליד ילדינו, כך נשפר את היכולות האדפטיביות שלהם להתמודדויות בסיטואציות שונות.

פוביה נפוצה אצל ילדים רבים הינה פחד מכלבים. אמנם בעיני הילד מדובר באיום ממשי, אך דרך ההתייחסות של ההורה כלפי הסיטואציה תאשר או תשלול בעבורו את חשיבותה. במצב מסוג זה, חשיפה בצורה מבוקרת של הילד לאובייקט אותו הוא מזהה כאיום, תלמד אותו לשנות את פרשנותו לסיטואציה אותה הוא רואה כמאיימת ותחזק אותו בהתמודדויות עתידיות. בחרדה המתבטאת בפחד מאיום לא ממשי בדוגמת חשש ממוות של אחד ההורים, רצוי לשבת עם הילד, לחזק את אמונתו בכך שהוריו בריאים ושומרים על עצמם ועליו, אך במידה והחרדה ממשיכה ללוות את הילד כדאי להיוועץ בייעוץ מקצועי על מנת למנוע ממנו להתחיל ולפתח תסריטים מאיימים אשר ישפיעו על התנהלותו. תסריטים מאיימים נוצרים בעקבות אי וודאות של הילד וכאשר לא ניתן מענה לסקרנות שלו. הורים שחוששים לשוחח עם הילד גורמים לו לדמיין ובדרך כלל כאשר הילד נמצא באי ודאות הוא ידמיין את התסריט הגרוע מכל. לכן פתיחות ומענה לסקרנות של הילד מפריכה אפשרויות שכאלו.

לפי ההערכות כ-15 אחוזים מהאוכלוסיה סובלים מהפרעות חרדה. דכאון וחרדה הם קומורבידיים. רוב מצבי הדיכאון מלווים בחרדה וחרדה מביאה עמה דיכאון. שני המצבים מעידים על מחסור כימי במוח של נוראדרנלין, סרוטונין ודופמין. לכן גם הטיפול התרופתי בשתי ההפרעות דומה. הפרעות חרדה הן בין הבעיות הנפשיות השכיחות ופוגעות גם באוכלוסיות בריאות. הפרעות אלו עשויות להיווצר ממספר גורמים:

גורמים פסיכולוגיים סביבתיים- גורמים אישיותיים, אורח חיים, אירועים טראומטיים, מתח נפשי ארוך טווח. פרשנות שגויה מצדנו למצב פיזיולוגי וראייתו כאסוני יביא להחמרה הן בסימפטומים הפיזיולוגיים והן במצב הנפשי. פרשנות לקויה למצבים נורמטיביים ותיוגם כאיומים היא סיבה נוספת. הפרעות חרדה שכיחות היום יותר מבעבר ואחת הסיבות לכך נעוצה באורח החיים המודרני, אשר טומן בחובו תחרות רבה יותר, קצב חיים מהיר, תובענות כלכלית, שינויים טכנולוגיים הבאים על חשבון קשרים חברתיים, אובדן ערכים וניכור חברתי.

הגורם הגנטי- הפרעות חרדה עוברות בתורשה. הסיכוי לפתח הפרעת חרדה גבוה פי חמישה אצל אדם אשר במשפחתו קרוב מדרגה ראשונה סובל מאותן תופעות.

הגורם הביולוגי- תהליכים כימיים במוח: שינויים ברמות של המוליכים העצביים (נוירוטרנסמיטורים) מהווים גורם להתקפי פאניקה.

הפרעות חרדה שכיחות:

הפרעת חרדה מוכללת (GAD)- מצב זה מתאפיין בתחושת מתח, חוסר שקט וחרדה כללית, אשר מלווה את הסובלים ממנה במרבית הזמן.

חרדה חברתית- גורמת להתקפי חרדה בשעה בה הסובל ממנה נמצא בסיטואציות חברתיות.

פוביות- חרדה עזה מסיטואציה או אובייקט מסויים: דיבור לפני קהל, נחשים, רעשים חזקים, פחד מטיסות, בדיקות דם, פחד מחיידקים, חרדת בחינות וכו׳.

התקפי פאניקה- פורצים באופן בלתי מוסבר ופתאומי, ברוב המקרים ללא גירוי חיצוני מוסבר. מתאפייינים בתחושות פחד, מועקה וחרדה קשים אליהם נלווים גם סימפטומים פיזיולוגיים חזקים.

אגורופוביה- פחד משהייה בכל מקום בו עלולה להתעורר חרדה והצורך להתמודד עימה בפני קהל.

קלסטרופוביה- פחד ממקומות סגורים.

חרדת נטישה- פחד מפרידה או נטישה של דמות משמעותית.

זיגמונד פרויד גיבש מספר תיאוריות הנוגעות לחרדה. הראשונה גרסה כי אנרגיות מיניות, אשר אינן מגיעות לפורקן הופכות לחרדה. תיאוריה נוספת התמקדה בהיעדרותה או אובדנה של האם מחייו של התינוק.

הפסיכולוג אלברט אליס אבי גישת הטיפול הרציונלית-אמוטיבית טען כי החרדות אינן נובעות כתוצאה ישירה מאירועים מציאותיים, אלא מהפרשנות שאנו נותנים להן.

תסמינים של חרדה:

גופניים: דפיקות לב חזקות ומהירות, הזעה, רעד, סחרחורות, פעילות מעיים  מוגברת, קוצר נשימה וגלי חום וקור. המנגנון הפועל בגוף במצב של חרדה הוא: להלחם או לברוח (Fight or Flight).

קוגנטיביים ונפשיים: מחשבות טורדניות ומאיימות, מתח, הפרעות שינה, תחושת מצוקה, מחשבות דכאוניות.

כיצד להתמודד

אחת הגישות הנפוצות מציעה לאדם ללמוד ולקבל את העובדה, כי החרדה מופיעה בצורה נורמטיבית במהלך החיים כתגובה הגנתית של גוף-נפש במטרה להתריע מפני סכנה, ולכן הדרך הטובה ביותר היא ללמוד ולהשלים עם התופעה ואף להתיידד עמה.

מאחר והחרדה מלווה בתגובות פיזיולוגיות לא קלות, באמצעות רכישת כלים להתמודדות והקלה עם הסימפטומים הפיזיולוגיים תחול גם הקלה נפשית.

הסובלים מהפרעות חרדה מעסיקים רבות את זמנם במחשבות טורדניות הן מפני הסיטואציה המאיימת והן מהחרדות עצמן. עבודה על שינוי המחשבות הטורדניות והחלפתן במחשבות אדפטיביות, תתרום תרומה נכבדה למצב הנפשי.

מאחר ולהפרעות חרדה ישנו קשר ישיר לתהליכים כימיים במוח, ניתן לשלב טיפול תרופתי על מנת להקל על הסימפטומים. טיפול מסוג זה אינו בא להחליף טיפול פסיכולוגי מאחר והמטרה היא פתרון הבעיה. הפסקת נטילת התרופות ללא טיפול מקביל, עלולה לגרום לנסיגה קשה ואף חזרה חמורה יותר של הסימפטומים, לכן גם בטיפול תרופתי יש צורך במעקב צמוד של פסיכיאטר. התחלת טיפול מסוג זה צריכה להתבצע בזהירות ובעלייה הדרגתית ובסופו בירידה איטית וזהירה. לעיתים קרובות מטופלים מסויימים אינם מגיבים בצורה המניחה את דעתם לתרופה מסויימת ולכן ימליץ הפסיכיאטר על הגדלת או הקטנת המינון, שילוב של תרופה נוספת או החלפתה בתרופה אחרת. גם לתהליך של הפסקת הטיפול יש צורך בהדרכה מקצועית. לצערי קיימים מקרים רבים, של אנשים אשר הפסיקו טיפול על דעת עצמם ובעקבות זאת סבלו מתופעות לוואי קשות.

במהלך התקף חרדה הגוף משחרר אדרנלין ומכניס את מערכות הגוף למצב של פעולה ללא צורך. התחושה המתלווה בעקבות זאת הוא חשש מאובדן שליטה או התקף לב. חשוב להבין, כי מצב זה אינו עומד להתרחש, מה שיסייע להרגעת הרוחות. השתדלו להאיט את הקצב ולהירגע ככל הניתן, מיצאו עיסוק מיידי על מנת להסיח את דעתכם ולמרות החשש, כדאי לשהות במחיצת אנשים נוספים. תרגול של נשימות איטיות ועמוקות יביא להקלה.

פעילות גופנית תסייע משמעותית בשחרור מתחים ופריקת מועקות.

לסובלים מחרדה מומלץ למעט בשתיית משקאות מסוכרים, לצמצם את צריכת הקפאין, אלכוהול, ניקוטין ולהמנע משימוש בסמים. אלכוהול בשילוב טיפול תרופתי משבש את פעילותה התקינה של התרופה ולגרום לחיזוק התגובה הכימית שלה.

ישנם אנשים אשר ימצאו מזור בטיפול אלטרנטיבי ובתוספי תזונה. לאותם אנשים מומלץ בכל מקרה לשלב טכניקות של הרפייה או שיחות עם איש מקצוע.

טיפול פסיכודינמי מתמקד בטיפול בבעיה ולא בסימפטום. בגורמים הרגשיים הלא מודעים וטיפול בקונפליקטים לא פתורים ולכן לעיתים יש צורך בטיפול ארוך טווח במטרה להגיע למקור הבעיה ולפתור אותה. קיים גם טיפול פסיכודינמי קצר טווח.

מצד שני הפסיכולוגיה ההתנהגותית קוגנטיבית מציעה טיפול קצר טווח וממוקד בגורמים הנראים כמאיימים וביטולם. גישה זו באה לשנות דפוסי התנהגות וחשיבה והקניית כלים לרגיעה. קיימות גם טכניקות טיפול נוספות כגון: ביופידבק, דמיון מודרך, היפנוזה וטיפול התנהגותי קלאסי, המתמקד בחשיפה של האדם לסיטואציות בהן הוא מתקשה לתפקד תוך שיפור המיומנויות לשליטה על ההתנהגות הבלתי רצויה.

כחסיד של הגישה ההתנהגותית קוגנטיבית אני מאמין בצורך לשנות דפוסים התנהגותיים ומחשבתיים. פסיכולוגים התנהגותיים קוגנטיביים רבים מאמינים, כי ברגע בו הצהרנו שקיימת בעיה, אנו למעשה מעניקים לה משמעות. מצד שני אנשים רבים, זקוקים בנוסף לשינוי בדפוסים גם לצורך בשיחות בכדי להגיע לפורקן רגשי ותמיכה בפתרון בעיות. 

החיים עם חרדות הם מעיקים ומקשים על הסובלים מהם ועל הסובבים אותם. הם פוגעים בצורה אנושה בתפקוד היומי ובמהלך החיים התקין. הסבל הפיזי והנפשי משתק את האדם ומונע ממנו אורח חיים נורמטיבי בנוסף למרכיב הבושה אשר קיים אצל הסובלים מההפרעה ומעמידה בפניהם מחסום רגשי נוקשה. חרדה היא מחלה לכל דבר ועניין וקשורה במקרים רבים בתהליכים כימיים, אשר לא נמצאים בשליטתנו ולכן המלצתי לבני המשפחה והחברים הסובבים, להביע אמפתיה ולתמוך ברגעים הקשים.

(c) כל הזכויות שמורות לתמיר גארי