הכל עניין של חינוך?!
מאת: תמיר גארי
אחת השאלות השכיחות בנוגע לגידול ילדים היא: עד כמה גדולה השפעתו של החינוך לו זוכה הילד בבית במהלך שלבי התבגרותו בהשוואה להשפעתם של גורמים חיצוניים? ואיזה מקום הם תופסים במשוואה הרגשית-שכלית של ילדינו? הפסיכולוגיה מסתכלת על ארבעה גורמים עיקריים כאחראיים להתפתחות רגשית, סוציאלית וקוגנטיבית של הילד:
1. סביבה
2. תורשה
3. חינוך
4. גורמים אישיותיים.
סביבה- כלל הגורמים המשפיעים על הילד שמקורם אינו בתורשה: טופוגרפיה, אקלים, חברה, תרבות.
תורשה- הבסיס הגנטי של כל אדם אותו הוא מקבל מהוריו.
חינוך- דרך החינוך אליה נחשף הילד במהלך חייו.
גורמים אישיותיים- מכלול התכונות והערכים של האינדיבידואל.
אני מניח כי יצא לכל אחד מאיתנו להבחין בילד או אדם, אשר לכאורה הייתה להם נקודת פתיחה מצויינת בחיים בדוגמת הורים אמידים ומשכילים, סביבה חזקה ותומכת, אך למרות זאת אותם אנשים התדרדרו והגיעו לנקודת שפל בחיים שלא היתה מצופה מהם. במצב זה מיד עולות האשמות בדבר חינוך לקוי. אך מאותה משוואה נעלמים משתנים אחרים אשר להם אחריות ישירה.
אין ספק שלדרך החינוך של ההורים השפעה קריטית על התפתחות הילד ושילובו בצורה נורמטיבית בחברה, אך גם לגורמים נוספים כגון: הטמפרמנט המולד של התינוק אשר מאפיין אותו אינדיבידואלית מאחרים, משתנים ביולוגיים על רקע תורשתי ושלא על רקע תורשתי וסביבה חברתית. הורים רבים שוקדים ללא לאות בילדיהם, אך למרות זאת הם מגיעים לסיטואציה בה הם חשים ״שאיבדו את הילד״ בדרך. כתוצאה מכך נוצרת תופעה של הלקאה עצמית שלעתים עלולה להביא הורים רבים להרמת דגל לבן מוקדם מדי ולוותר על המאמצים בשיקום ילדיהם. אם כן כיצד אפשר לבנות קשר חזק המתבסס על אמון ואהבה בין הילד להורה, תוך שמירה על צביונו האישי ורצונותיו אל מול הצורך של ההורה כדמות מחנכת ומגינה?
הפסיכואנליטיקאי ג׳ון בולבי, גרס שאחת הנטיות החזקות של התינוק, היא ביצירת קשר רגשי עמוק ומתמשך עם הדמות המטפלת בו. לפי הנחה זו ככל שהקשר הרגשי בין ההורים לבין ילדם יהיה עמוק יותר, כך גם היכולת של אותם הורים להשפיע על התפתחותו. למרות זאת חשוב לנו לזכור את הצורך הטבעי של הילד להיאבק בהוריו על מנת לחזק את מעמדו. אם כך הקו בין הרצון לטפח את בטחונו העצמי של הילד לצד ההבנה, כי הילד חסר אונים וזקוק לקשר רגשי עמוק הוא דק. שילוב נכון של השניים יתרום לבנייה וחיזוק אישיותו תוך שמירה על מכלול ערכים ודרך חינוך נאותה, בה אנו מאמינים.
זיגמונד פרויד טען, כי ההתנהגות של האדם מונעת ממטרה להשיג עונג מקסימלי ולהמנע מכאב. לפי גישה זו אפשר לתאר את בני האדם כאנוכיים, חסרי התחשבות בסביבה ומונעים מחשיבה דיכוטומית.
רונאלד פיירברן טען כנגד גישתו של פרויד, כי התנהגות בני האדם מעידה על מאמץ מכוון על מנת להתקרב ככל האפשר לאובייקטים המשמעותיים בחיינו: (הורים, ילדים, חברים) גם אם כתוצאה מהתקרבות זו נגרם צער וכאב. האישיות נוצרת כתוצאה מהתנסות ממשית עם הדמויות ההוריות בילדות. הורות תקינה מובילה לילד אשר יחפש את יחסי הגומלין בעולם שמחוצה לו. הורות לא מזינה מצד שני תוביל את הילד להפנות עורף לעולם המציאות ופתח לעולם הדמיון.
לקשר הרגשי הנבנה בין התינוק להוריו יש השפעה עצומה על הנכונות בה יבחר לקבל מהם את דרך חינוכו. אין ספק שההשפעה התורשתית על הילד היא גדולה, אך צריך גם לקחת בחשבון משתנים כגון סכיזופרניה ושאר מחלות נפש, אשר עלולות לעבור בתורשה. מצד שני גם גנטיקה משובחת עלולה למצוא את עצמה חסרת אונים אל מול השפעה סביבתית וחברתית לקויה. על מנת להבטיח גידול איכותי ובריא עלינו להתמיד במעורבות בחינוכו של הילד ולצד חיזוקים חיוביים גם להקפיד על הצבת גבולות ראויה. פינוק מופרז אינו תורם ליכולתו להכיל אכזבות ופוגע בכישוריו הסוציאלים.
הורים רבים מסתמכים על מוסדות החינוך, שיביאו עבורם את הישועה בדמות עיצובו וחינוכו של ילדם. מטרת אותם מוסדות היא הקניית יכולות למידה, שיפור הידע ובמידה מועטת הקניית ערכים. על ההורים חלה האחריות לעיצוב אישיותו של הילד, שיפור כישוריו הסוציאלים והטמעת גישת חיים בריאה וחיובית. הדרך בה יחליט הילד להתמודד עם אירועים חברתיים וקשיים בחייו תתבטא בזכות הכישורים אותם למד מהוריו.
לסביבה החברתית ישנה גם השפעה מכרעת. במקרים רבים ניתן למצוא ילדים מבית טוב, אשר מבלים בחברותא בשעות הפנאי שלהם עם גורמים בעלי השפעות שליליות. אותם גורמים דוחפים אותם, והם אם מתוך רצון להרשים או כתוצאה מלחץ חברתי מבצעים מעשים, אשר נוגדים את סולם הערכים עליו חונכו. האם להורים יש השפעה על הסביבה החברתית של הילדים? בהחלט כן! היכולת של ההורים להדריך ולכוון את ילדיהם לסביבה חברתית בריאה היא גבוהה. כבר מגיל צעיר יכול הילד לקבל הכוונה מצד הוריו ליצירת מערכות יחסים בריאות ומניבות עם ילדים חיוביים. הצלחה של מערכות אלו יחזקו את הילד בצאתו לעצמאות חברתית ובבואו לבחור חברים , שכן מערכות העבר הניבו לו סיפוק.
גם לרקע הסוציו-אקונומי חשיבות בהתפתחות החברתית, אך לסביבת המגורים יש קשר ישיר ומכריע. לילדים מרקע סוציו-אקונומי גבוה יש יתרון תיאורטי לציוות חברתי איכותי, אך גם הם לא חסינים מפני בריונות שכונתית. שיפור המעמד הכלכלי בקרב אוכלוסיות שונות יצרה אינטגרציה גם בשכונות יוקרה, כך שבסופו של דבר הביאה להתנקזות רב תרבותית. בנוסף לכך ילדים רבים מרקע זה, מוצאים את עצמם בחסך רגשי מצד ההורים, אשר ממעטים להיות בבית או מסתמכים על שפע טכנולוגי כתחלופה הולמת לילדים. במצב זה הם נאלצים להתמודד עם סיטואציות חברתיות ללא יד מכוונת. אצל ילדים מרקע סוציו-אקונומי נמוך המתגוררים בסביבת מגורים נוקשה, הקושי בהתפתחות חברתית ואישית גדול יותר, אך מצד שני החום הביתי ומעורבות חזקה מצד ההורים יכולה להביא לגדילה והעצמה אישית וסוציאלית מצד הילד.
עם הגעת הילד לגיל נעורים ותוך שמירה על עקביות בחינוך והצבת גבולות במקרה בו מרגישים, כי הילד מתחיל להתפזר לכיוונים לא חיוביים, שומרים ההורים על אחיזה בערכים עליהם עמלו להקנות כל השנים. המחשבה, כי הילד בלתי ניתן לשליטה מבחינה חברתית הינה תוצאה של ויתור. מהות ההורות היא השקעה ארוכת טווח ובלתי פוסקת. לקיחת מעורבות בחיים האישיים של הילד תוך הקפדה על מעשיו והסטטוס החברתי בו הוא נמצא. מומלץ להמנע מלחשוש לפגוע בפרטיותו ומרצון לדעת מה מתרחש בעולמו של הילד. לא צריך להסתמך באופן אוטומאטי ולצאת מתוך נקודת הנחה, כי החינוך שעשינו די והותר וברשות הילד כלים מספיקים בכדי לקבל את כל ההחלטות. הרצון לפתח את הבטחון העצמי של הילד ולהעניק לו את הזכות לבחור ולהחליט צריך לבוא בד בבד עם עין פקוחה ולא על מנת לפגוע בעצמאותו אלא לשמש כעזר לצידו.
הזנחה רגשית של הילד תפגע אנושות ביכולת האישית והחברתית שלו וסביר להניח כי תגרור אותו למחוזות שליליים בהם ינסה למצוא תחליף רגשי. ילדים אשר סבלו מחוסר תשומת לב הורית עלולים לפתח מערכות יחסים המבוססות על הצורך הקונסיסטנטי במשוב רגשי, דבר שעלול לגרור אותם למעשי קונדס וחיפוש אחר אתגרים מסוכנים במטרה להרשים את הסובבים אותם. לחלופין הם עלולים למצוא את עצמם בתפקיד הקורבן של החבורה מתוך רצון עז לקבל תשומת לב ולהרגיש תחושת שייכות גם במחיר של יחס משפיל. בניית קשר המבוסס על חום, אהבה, אמון ושותפות הדדית תוליד מערכת יחסים בריאה ומזינה בכל שלבי החיים של התא המשפחתי ותחזק את רצונו של הילד במשוב מהוריו.
(c) כל הזכויות שמורות לתמיר גארי