מאמר שבועי: טעויות חשיבה והטיות חשיבה

טעויות חשיבה והטיות חשיבה

מאת: תמיר גארי

המוח האנושי טורח ועומל מדי יום להעמיד אותנו בפני בחירות, החלטות וסיטואציות רגשיות וקוגנטיביות.

התיאורטיקן והפסיכואנליטיקאי אלפרד אדלר קבע, כי מאחר וילדים גדלים עם ההבנה כי הם חסרי אונים ותלותיים במערכות היחסים שלהם עם מבוגרים הם נזקקים למאבק על מנת לשנות את מעמדם, להפטר מהתלות במבוגר ולעבור ממצב של נחיתות למצב של עליונות.

תסביכי נחיתות והמאבק לעליונות מלווים אותנו למעשה כל חיינו ולכן גם מהווים גורם משמעותי באותן בחירות והחלטות. פעוטות נאלצים להתמודד עם תחושות של אכזבה אל מול הנאות וסיפוקים ותוך כדי למדים כיצד להתמודד רגשית עם מצבים של מותר ואסור. ילדים לומדים לבחון בעקביות את הוריהם על מנת להשיג את מבוקשם ולבסס את מעמדם. במקביל החשיפה החברתית שלהם גדלה כחלק משילובם בגנים, מערכות חינוך, חוגים ופעילויות חברתיות. במצבים אלו נאלצים הילדים להסתגל לסיטואציות חברתיות מגוונות, אשר מביאות עמן אתגרים רגשיים וקוגנטיביים. אותן סיטואציות גורמות לטלטה רגשית עבור הילד אשר עד עתה הרגיש מוגן תחת כנפי הוריו וכעת עליו להתמודד כאינדיבידואל אל מול אתגרים חברתיים כגון: אלימות, חרם, חשש מבידוד חברתי, בניית מערך חברתי ושמירתו. אתגרים אלו מאיימים במידה לא מועטת וחושפות את הילד למצב של הישרדות יומית.

מעטים הילדים בעלי היכולת לבסס את מעמדם בגיל צעיר ולשמר אותו בצורה דומיננטית וגם הם אינם חסינים מחרדות חברתיות וחששות למקומם בהיררכיה הסוציאלית. התמודדויות אלו מביאות את הילדים למצבים בהם עליהם ללמוד לקבל החלטות ובעקבותיהם גם לייצר תגובה. באופן טבעי, קשה לצפות מילד להבין כיצד עליו להתמודד עם סיטואציה חברתית תוך נקיטת שורה של פעולות מושכלות אשר יהיו מבוססות על מודל המשרת את טובתו האישית ורציונאל בריא. החיבור בין הרגש לקוגניציה במצב של פגיעה רגשית, מוביל לפרשנויות מנוגדות אשר מבלבלות את הילד וגורמות לו לקבל החלטות שגויות.

על מנת להבטיח התנהלות תקינה מינקות ועד בשלות צריך להבטיח סביבה חינוכית תומכת ומכוונת גם בבית, במוסד החינוכי ובסביבה החברתית בה גדל הילד. הצורך בהצבת גבולות לצד למידה של כלים שמטרתם עיבוד מידע ושינוי דפוסי התנהגות הנה חיונית להתפתחות האינדיבידואל. הורים רבים טועים במחשבתם הגורסת, כי ילד אגרסיבי אינו יודע להביע רגשות. מכה היא אקט רגשי הקיים אצל ילדים הסובלים מקושי בוויסות רגשי ועיבוד מידע.

הפסיכיאטר אהרון בק התייחס לטעויות בעיבוד מידע של בני האדם כגורם לעיוות בתפיסה ובפרשנות לקויה של אירועים. לפי המודל של בק ואלברט אליס הפרשנות השלילית של בני האדם לאירועים מתבטאת בעיוותי חשיבה כאשר השכיחים שבהם הם:

הפשטה סלקטיבית: התייחסות למאפיינים שליליים של אירועים והתעלמות מאירועים חיוביים.

אסוניזציה: התייחסות לאירועים במונחים של אסון.

פרסונליזציה: לקיחת נקודת מבט אישית על כל אירוע המתרחש בסביבה ושיוכו אלינו. לדוגמא: אדם מבלה באירוע חברתי ולפתע שומע ביקורת ובאופן אוטומטי משייך את הביקורת כלפיו.

הצדקה רגשית: אם אני חושש ממשהו, סימן שישנה סכנה.

הכללת יתר: הסקת מסקנות נחרצות על סמך אירוע בודד. לדוגמא: אם עמית אחד לעבודה אינו חושב שכישורי מספיק טובים, סימן שכולם חושבים כך.

חשיבה דיכוטומית: חשיבה במונחים של שחור או לבן.

הסקה שרירותית: הסקת מסקנות שליליות גורפות ללא עדויות התומכות בכך. לדוגמא: סטודנט, שלא הצליח להשיג ציון גבוה במבחן, יסיק מכך כי אין לו שום סיכוי להצליח בלימודים.

העצמה וצמצום: טעויות בהערכת חשיבות של אירוע מסויים, כך שאירוע שלילי עלול לקבל חשיבות גבוהה ואירוע חיובי חשיבות קטנה.

אמנם בק ייחס תכונות אלו לסובלים מהפרעות מצב רוח, אך מעבר על הרשימה יגלה לנו כי לפחות פעם אחת כל אחד מאתנו חטא באחת מהן אם לא יותר.

הרצון להצליח והחשש מאי שייכות חברתית, דוחפת את האדם לבקר את עצמו באופן קונסיסטנטי וכתוצאה מכך גם מביאה אותו למצבים בהם הוא מבצע טעויות בהערכות מצב מסויימות. כמובן שאצל חלק מהאנשים אותן מחשבות הן חלק בלתי נפרד מההתנהלות היומיומית שלהם, מה שמוביל לפגיעה קשה באיכות החיים ויוצרת חוסר ודאות תמידי לגבי היכולת של אותו אדם להעריך סיטואציות בחיים.

ילד אשר נקלע למצב של בו ילד אחר בכיתה, החליט להעמיד אותו כמטרה ומתנגח בו מדי יום, ייאלץ להתמודד עם השאלה כיצד להתייחס לבעיה. סביר להניח שילד חסר בטחון עצמי, בעל כישורים חברתיים נחותים וחלש פיזית יעדיף לספוג את העלבון, להגיע למצב של כניעה ולפתח דפוסי התנהגות מרצים. מאידך ילד דחוי חברתית אך חזק פיזית יעדיף להשתמש באקטים כוחניים על מנת לפרוק את התסכול שלו ולהכאיב בחזרה לאלו שפוגעים בו. רצונו של כל ילד הוא להרגיש מקובל חברתית ושייכות למעגל חברתי.

במהלך התבגרותם יעברו תמורות רבות, אשר ישפיעו באופן ישיר ועקיף על עיצוב אישיותם ועל יכולתם להתמודד עם סיטואציות רגשיות בחייהם. עם הגעה לבגרות בנוסף לאתגרים חברתיים, מגיעות גם התמודדויות עם החלטות משמעותיות כגון: בחירת דרך וכיוון בחיים, מסלול אקדמי או מקצועי, השתלבות במקום עבודה, כניסה לזוגיות, חתונה, הבאת ילדים וכו׳. הדרך בה למדנו להתמודד עם אתגרים בילדות, תשפיע על היכולת שלנו כאנשים בוגרים. אדם אשר החל לעבוד במשרה חדשה נאלץ גם כן להסתגל לגחמות, מערך חברתי, ללחץ ולהיררכיה תואמות חוויות ילדות. בכל פעם בה יעמוד מול מבחן, יהיה זקוק לכלים הנכונים על מנת להתמודד בצורה מושכלת לטובתו האישית וכתרומה חיובית למקום העבודה.

הפסיכולוגיה ההתנהגותית קוגנטיבית מציעה שלל של כלים להתמודדות עם אירועים. המודל בו אני נוהג להשתמש הוא: שיטת ארבעת השלבים.

שיטה זו נועדה ללמד כל אדם לבצע ניתוח נכון של סיטואציה אליה הוא מתייחס כבעייתית ולקבל החלטה על אשר תשרת את האינטרסים שלו ושל החברה בצורה מושכלת.

שלב ראשון: הגדרת הבעיה- מהו האירוע? מדוע זה קרה? ומה אני חושב על מה שקרה. ניתוח קוגנטיבי ומהיר של הבעיה.

שלב שני: התייחסות לבעיה- התייחסות רגשית. מה הרגשתי, כאשר זה קרה.

שלב שלישי: עיבוד מידע- כיצד אני יכול להתייחס לבעיה, האם בכלל יש כאן בעיה וכיצד ניתן לפתור אותה בצורה המועילה ביותר.

שלב רביעי:  בדיקת אופציות, קבלת החלטה וביצוע- על סמך אופציה שתשרת את האינטרס החברתי והאישי. במקרים רבים אנשים מגיבים ברגש ומשוכנעים, שאם הגיעו לפורקן או הקלה בעקבות ההחלטה שקיבלו, סימן שהחליטו בצורה נכונה אך למעשה החלטה זו פגעה בסופו של דבר באינטרסים שלהם.

דוגמאות: במהלך משחק בבית הספר ילד אחד דחף את השני. הילד הנדחף ייאלץ לקבל החלטה כיצד לנהוג. אם ייבחר בפרשנות המיידית, סביר להניח שישגה אך אם ילמד ליישם את שיטת ארבעת השלבים יוכל לקבל החלטה מושכלת למצב.

בשלב ראשון יתמודד הילד עם השאלה מדוע זה קרה ולהעלות השערות:

הילד דחף אותי כי הוא כועס על כך שאינו טוב כמוני.

הוא שונא אותי.

הוא התעצבן כי ניצחתי אותו.

הוא מחפש תשומת לב.

בשלב השני יבדוק את רגשותיו כלפי המצב

אני כועס!

נעלבתי!

אני מרגיש מושפל!

אני עצוב!

בשלב השלישי הוא יעבד את המידע על סמך השלבים הקודמים

אם אני אחזיר לו בסוף יענישו אותי.

זה באמת לא נעים, אבל זה בגלל שהוא מקנא בי.

אולי בפעם הבאה אתן לו לנצח כדי שהוא ירגיש יותר טוב.

עדיף להתרחק ולחפש מישהו אחר לשחק איתו.

בשלב הרביעי יבחר מתוך שלל הפתרונות החלטה ויישם אותה.

גם אם נראה לילד כי ההחלטה הרגעית הטובה ביותר בשבילו היא להרביץ לילד השני בסופו של דבר הוא פוגע באינטרסים שלו, מאחר ואת העונש על אקט ההכאה הוא יקבל. לכן אם ילמד להבין כי אפשרות זו אינה משרתת אותו, ישכיל להבא לבחור בצורה נכונה. כמובן שמותר ואף נורמאלי לחלוטין לילד לחוש רגשות כואבים בנוגע לסיטואציה ואף להעלות אופציות שליליות בשלב השלישי,  כל עוד בסופו התהליך הוא בוחר את הטובה מכולן.

דוגמה זו היא רק חלק קטן ממכלול עצום של אתגרים איתם אנו נאלצים להתמודד מדי יום: נהג חתך אותי בכביש, הילדים רבים כל הזמן בבית, בעלי מבטל אותי, מישהו עקף אותי בתור, הבוס בעבודה מתנכל לי.

היכולת שלנו ללמוד ולהתייחס לסיטואציות הללו בצורה שקולה תתרום לרווחתנו הנפשית ויכולתנו האישית. לפרשנות של אירוע יש מספר אפשרויות וכל אחת טומנת תוצאה שונה. לאירוע שהתרחש בהרבה מקרים אין לנו על השפעה, אבל למחשבות, רגשות ולתוצאות שבאו בעקבותיו בהחלט כן!

(c) כל הזכויות שמורות לתמיר גארי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s