מאמר שבועי: על כלבים וילדים

על כלבים וילדים

מאת: תמיר גארי

עולם הפסיכולוגיה, אשר במשך שנים לא בא לידי ביטוי ככלי טיפולי בבעלי חיים, עבר שינוי משמעותי בעשורים האחרונים וכיום משמש כחלק בלתי נפרד מאסכולת הגישה הטיפולית. קצת אירוני בהתחשב בעובדה, שמרבית החוקרים והפסיכואנליטיקאים ערכו את מחקריהם על בעלי חיים במטרה להגיע להבנה ודרכי טיפול טובים יותר בבני אדם.

דווקא בעלי החיים שהשימוש בהם לתועלת שיפור היכולת הרגשית והקוגנטיבית של בני האדם לא זכו להנות מפירות הגישה הטיפולית. כאשר התחלתי לעבוד על בעיות רגשיות של בעלי חיים, זכיתי לא מעט להרמות גבה וגיחוכים. ״מטפל התנהגותי של בעלי חיים״? ובכן בהחלט כן! הרי הטיפולים הפסיכולוגיים למיניהם אותם מקבלים בני האדם, נוסו ופותחו בהצלחה רבה על בעלי חיים. משעשע לחשוב שבני האדם מתייחסים לטיפול פסיכולוגי של בעלי חיים בצורה מוגחכת בעוד הם אחראים במידה ניכרת ובאופן ישיר לטיפול שלנו. לא ניתן לעשות הפרדה בטיפול רגשי בין בעלי חיים לבני אדם כשם שלא ניתן לעשות הפרדה בין חקר בסרטן, אשר הנסיינים שלו היו בעלי חיים והמטופלים שלו בסופו של דבר הם בני האדם. בין אם נרצה בכך או לא, ישנו קשר בלתי נתיק בינינו לבינם עוד מתקופת האדם הקדמון או תיבת נוח אם תרצו.

בזכות אותה פתיחות לטיפול התנהגותי רגשי בבעלי חיים, נסללה הדרך למימושה לתועלתם ושיקומם של ילדים ובוגרים בכל הקשור לבעיות פיזיולוגיות ורגשיות. כיום משתמשים בכלבים לזיהוי מוקדם של התקף אפילפטי וסוכרתי בבני אדם, סיוע רגשי לילדים בעלי לקויות חברתיות, פיזיולוגיות וקוגנטיביות ולסובלים מפוסט טראומה.

הגישה שרווחה במשך שנים שבעיות התנהגות של כלבים ניתן לפתור באמצעות אילוף, הצרה למעשה את יכולתם להגיע לשיקום יעיל. אילוף נועד לשפר את רמת התקשורת בין הכלב לבעליו ולהכניסו למסגרת ראויה, אך כאשר הוא בא לגשר על פערים רגשיים היכולת שלו מוגבלת. הדרך לריפוי בעלי חיים הסובלים מבעיות רגשיות היא באמצעות טיפול התנהגותי ולעיתים בשילוב טיפול תרופתי.

אסכולות הטיפול התנהגותי והטיפול ההתנהגותי קוגנטיבי, אשר הגיעו כתחליף לפסיכואנליזה של פרויד, תפסו תאוצה רבה בעשורים האחרונים. התובנה, כי במקרים רבים דוגמת: חרדה, תוקפנות, דכאון, OCD, ופוביות דרוש טיפול קצר טווח וממוקד, שינתה את פני הטיפול הפסיכולוגי. מאחר ונהיר כי טיפול פסיכודינמי, אינו יכול לשמש כגישה טיפולית בבעלי חיים, תפסה הגישה ההתנהגותית מקום ותרמה לשיקום וריפוי של בעלי חיים באופן בל יתואר. בזכות הטיפולים והמחקרים ההתנהגותיים בכלבים, גילו גם את הקרבה בקוגניציה והרגש בינם לבני אדם.

פרופסור גרגורי ברנס Gregory berns מבכירי המדענים הנוירולוגים ומרצה לפסיכולוגיה מצא, כי לכלבים יכולת רגשית כשל בני אדם. במחקר נבדקו כלבים במכשירי MRI ונתגלה, כי החלק במוח אשר אחראי לציפייה והנאה זהה לבני האדם.

פרופסור סטנלי קורן Stanley coren מאוניברסיטת בריטיש קולומביה בדק ומצא, כי לילדים יכולת קוגנטיבית כשל ילדים בני שנתיים. במחקרים, אשר נערכו לאחר מכן, כבר השוו את אותה יכולת לילדים בני שמונה. כעת נסו לדמיין כי ההבנה והיכולת הקוגנטיבית של הכלב שלכם משתווה לילד בן שמונה.

פרופסור לודוויג הובר Ludwig Huber מאוניברסיטת וינה העלה במחקרו, כי כלבים החיים עם בני אדם לומדים להבחין בין טוב לרע. משמעות הדבר, כי לכלבים ישנה היכולת לקבל החלטה מושכלת לפני ביצוע מעשה ולבחור את הפתרון השלילי או החיובי. עד אותו מחקר ההנחה הרווחת הייתה, כי כלבים מגיבים באופן אינסטינקטיבי בלבד.

תגובות פנים

במצבי חרדה כלבים בדיוק כמו בני האדם יכולים להגיע למצב של קריסה נפשית.

תוקפנות של ילדים עלולה לנבוע בדיוק מאותם גורמים אצל כלבים: חוסר בטחון עצמי, טראומות בתקופת הינקות, חוסר אמון, גנטיקה, מחסור בסוציאליזציה וגורמים אישיותיים.

במצבי דכאון גם האדם וגם הכלב עלולים להגיע למצב כבוי לחלוטין, חוסר חיוניות ומכונסים בתוך עצמם.

החיבור הרגשי בין כלב לבעליו הוא עמוק. שניהם ניזונים האחד מהשני ברמה הרגשית והאנרגטית עד כדי מצב בו הם מאמצים תכונות והרגלים האחד של השני. הנה שני מקרים הממחישים עד כמה ההשפעה היא אקוטית: במקרה אחד בו טיפלתי בחורה צעירה אשר סבלה מ: OCD (הפרעה טורדנית כפייתית), הביאה את הכלב שלה לאמץ את אותם הרגלים וכך הגיע למצב בו נהג לקיים טקס חזרתי של אותה פעולה. במקרה שני: כלב אשר סבל מהתקפי חרדה קשים, הביא את בעליו למצב חרדתי.

אם נביט במבנה הסוציאלי של כלבים, נוכל להבחין בדקויות בינם לבני האדם. כלבים הינם חיות להקה. מבנה הלהקה דומה במשמעותו למבנה המשפחתי. גם שם נוכל למצוא את דמות ההורה בתפקיד מנהיג הלהקה עם מבנה הירארכי מסודר. כשם שילדים זקוקים ליד תומכת, מכוונת, מדריכה ומגינה כך גם הכלבים. מבנה הלהקה מאפשר לחוש שלווה ובטחון. פירוק הלהקה או אובדן המנהיג יגרום לכאוס. כפי שילדים זקוקים למשפחה מתפקדת ושלמה כך גם הם.

בראש הלהקה בדומה למשפחה, חייב לעמוד מנהיג חזק. את עוצמתו הוא צריך לשדר בצורה דומיננטית אך רגועה. למנהיג אסור לאבד את שלוותו או להפוך לאגרסיבי. תפקידו להיות המבוגר האחראי. בדיוק כשם שילדים זקוקים להורה חזק ויציב, אשר משרה עליהם תחושות של רוגע ובטחון. הורה צועק כמו כלב נובח נתפש כדמות מאיימת היוצרת תחושות של פחד וחרדה מאשר תחושות של הגנה ויציבות. דמות כזו אינה זוכה לרגשי כבוד והערכה אלא לפחד וחוסר אמון. במקום לבסס את מעמדו היא רק יוצרת משקעים תהומיים. במצב מסוג זה כלבים וילדים מגיעים למצב של פגיעה בבטחון העצמי, לחץ ותלות בפחד מה שמונע מהם להשתרש במסגרת נורמטיבית.

דרך החינוך הנלמדת בתוך הלהקה מאוד מסודרת. ישנם חוקים וכללים אותם לומד הגור מרגע צאתו לאוויר העולם. מאבקים על הפטמה של האמא יקבעו מי הדומיננטי ומי הכנוע. בדיוק כפי שתינוק מתחיל בשלב מוקדם לבחון את הוריו כך גם הכלבים. אך בניגוד להורה המלטף, הצבת הגבולות מתחילה אצלהם בשלב מוקדם. כלבים ישתמשו בהתנייה קלאסית והתנייה אופראנטית על מנת לחנך את חבריהם ללהקה. כלבים הסובלים מבעיות רגשיות ובעיקר פחדים יזכו לניכור ולעיתים אף לנידוי מחשש לפגיעה בעוצמתה האנרגטית של הלהקה. עקביות הינה מילת המפתח בהצבת גבולות לכלבים וילדים.

על מנת להרוויח שיתוף פעולה עלינו לשמור על עקביות גם כמתכון להצלחה וגם כחלק מהצהרה חינוכית בה אנו מכריזים, כי אין בכוונתינו לוותר עד לקבלת התוצאה הרצויה. במעבר להתנהגות אלימה נשיג בדיוק את התוצאה ההפוכה. ילדינו וחיות המחמד שלנו זקוקים לחום ואהבה, על מנת להרגיש רצויים ובעלי בטחון עצמי. הם זקוקים להורה יציב חזק ורגוע בכדי לחוש שלווה והגנה. ולשלמות משפחתית, אשר תעניק להם תחושת שייכות ומבנה סוציאלי תקין.

(c) כל הזכויות שמורות לתמיר גארי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s