מאמר שבועי: ילדי הלחץ

ילדי הלחץ

מאת: תמיר גארי

על ילדי הדור החדש מדברים לא מעט. ״ילדי האינדיגו״ מכנים אותם. ילדים מבריקים, סקרנים ומאתגרים. ללא ספק בציר משובח משלנו. אין ספק שעם דור חדש ומתוחכם יותר, על ההורים מוטלים קשיים רבים יותר בחינוכו. התובענות לידע בשילוב טכנולוגיה חסרת מעצורים מביאה עימה רעב גדול.

הילדים שלנו חכמים ומתוחכמים מאתנו וכאשר זה מגיע למגרש הביתי המאבקים הופכים למאתגרים יותר. אם נביט ברטרוספקטיבה על החיים שלנו כילדים, נגלה חיים פשוטים אך מלאים יותר מבחינה נפשית. משחק עם חברים בשכונה, ילדים אשר אינם מפחדים להסתובב ברחובות באופן חופשי, טלויזיה בת ערוץ אחד ומחשב שבמקרה הטוב יש לו יותר משני צבעים בצג. החיים היו הרבה יותר רכים ומלטפים.

הקדמה הטכנולוגית והמרדף הבלתי פוסק אחר הכסף ואיכות החיים, הביא עמו לקריסה נפשית ופגיעה בערכי משפחה בסיסיים. אך גרוע מכך הוא הכניס את כל המערכת לסחרור חזק אשר הפרה את כל המערכת החברתית והרגשית של ילדינו. אם יש דבר שמאפיין יותר מכל את הדור החדש הוא הלחץ. לחץ הוא בין הגורמים המובילים לתמותה של בני אדם מדי שנה, אך למרות זאת , אנו ממשיכים לצרוך אותו עבורנו ועבור ילדינו בסיטונאות. הדבר משול להורה, אשר נוהג לעשן קופסת סיגריות אל תוך פניו של ילדיו מדי יום. והיכן אותו לחץ מתחיל? ובכן מרגע הלידה. התינוק שבמשך תשעה חודשים, שהה בבטחה נטול דאגות ולחצים בבטן אמו, יוצא החוצה לאוויר העולם ומיד נחטף אל עיסת התובענות.

התינוק מסרב לינוק מהפטמה
התינוק אינו מרים את הראש כראוי
התינוק אינו מסתובב כפי שאמרה האחות בטיפת חלב
התינוק עדיין לא זוחל
התינוק עדיין לא עומד
התינוק עוד לא הולך
התינוק מתקשה לטפס
התינוק עדיין לא מדבר
הילד מסרב ללכת ברחוב ללא עגלה
הילד עדיין לא נגמל מצרכים
הילד מסרב להפרד מהמוצץ
הילד עדיין לא ישן בלילה
הילד עדיין מרטיב במיטה
המוטוריקה העדינה של הילד לוקה בחסר…

אני יכול להמשיך את הרשימה הזו עד מחר ועדיין לא הגענו לטרום חובה, שלא לדבר על בית הספר, שם כבר נדרש הילד לעצב בצורה משמעותית את אישיותו החברתית, להגן עליה מפני ילדים אחרים ולהכין את עצמו אקדמית לתואר אוניברסיטאי עתידי. כמות הלחץ, אותה אנו משעבדים לעצמנו ולילדינו הינה הרסנית בכל קנה מידה. בחלק גדול של המקרים שלא באשמתנו. השאלה הנשאלת: האם כל ההנאה בקידמה, טכנולוגיה וקצב החיים המהיר שווים את הנזק הנפשי הנגרם כתוצאה מכך? האם השפע, הפינוק והקלות בה נעשים דברים מצדיקה את המשקעים הרגשיים שנותרים בנפש?

אם נשכיל להשקיע בילדים  יותר זמן איכות תוך ויתור על הנאות מסויימות, נבין שלמרות הפערים בין דרכי הגידול הישנות לחדשות, ישנו משהו טוב וחם בשילוב החינוך הישן לצד החינוך החדש. אך מעל לכל יש לעשות ככל שניתן, על מנת לשנות את המערכת הבריאותית-התפתחותית והחינוכית לשינוי גישה והבנת הצורך האישי, הפיזיולוגי והרגשי של כל ילד וקצב ההתפתחות האישי שלו. כדור השלג הזה הופך ילדים רבים לצרכני ריטלין וקונצרטה. לתובענות יש מחיר: בעיות רגשיות, בעיות חברתיות, בעיות אכילה ודימוי עצמי נמוך. הקושי המצפה לילדים אלו בבואם להתמודד עם אתגרי חיים משמעותיים יותיר אותם בסופו של דבר חסרי אונים.

(c) כל הזכויות שמורות לתמיר גארי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s